שלומית באומן, מציגה בתערוכה "אזל" עבודות המשלבות חרסית ופורצלן. בכל עבודותיה עומדת החרסית החומה, הארצית והמקומית לצד הפורצלן הלבן, הבינלאומי, בעל האפיל האופנתי והאציל, אלה יוצרים דיאלוג מעניין בין חומרי גלם קרמיים שונים ובין מקומיות ותפוצה.
במרכזה של גלריית פריסקופ מוצבים שולחנות קטנים עגולים ואפורים צמודים זה לזה, יוצרים אי במרכז החלל. על גבי כל אחד מהשולחנות, עומדת יצירה אחת של האמנית ומעצבת הקרמיקה שלומית באומן המורכבת מניגודיות צבעונית מינימליסטית שבין חום ללבן על רקע אפור. אין בגלריה דבר מלבד שולחנות אלה, שמדגישים את מקומן הבלעדי של העבודות בתערוכה ולא נותנים לשום דבר להסיט את תשומת הלב מהתבוננות בעבודות המוצגות.
באומן, שקיבלה לאחרונה את פרס העיצוב של משרד התרבות מציגה בתערוכה "אזל" עבודות המשלבות חרסית ופורצלן, לעיתים במשחקי שכבות ולעיתים כתומכים זה בזה. בכל עבודותיה עומדת החרסית החומה, הארצית והמקומית לצד הפורצלן הלבן, הבינלאומי, בעל האפיל האופנתי והאציל, אלה יוצרים דיאלוג מעניין בין חומרי גלם קרמיים שונים ובין מקומיות ותפוצה. כדי להדגיש בעבודותיה את נושא המקומיות בחרה באומן לעבוד עם חומר מקומי שמקורו במרכז הנגב. העובדה כי החומר המקומי המורכב מחרסית S5 אוזל עקב כרייה מרובה, ריתקה אותה והעלתה שאלות גם בנוגע להתכלותם של משאבים טבעיים (העיסוק בכיליון המחצבים טבעיים בארץ עורר את הדיון הציבורי בנושא והכספים להפקת התערוכה גויסו באתר המימון הקהילתי באינטרנט Headstart. מימון זה הושג על ידי הציבור שרצה להעלות את הנושא למודעות הציבורית. בעקבות קמפיין זה קיבל כל תורם מזכרת מהאמנית, המבוססת על החומר הנדיר חרסית S5).
תוך ניסוי ותהיה יצרה באומן מפגשים בין חומרי הגלם השונים והשתמשה גם ב"רדי מייד" קרמי מוכר כמו כלי פורצלן של נעמן, כלים מחדר האוכל של קיבוץ עמיר, תבניות מקוריות מבית חרושת לפיד וכדים פלסטיניים. אלו, יחד עם שיטות עבודה תעשייתיות ומסורתיות, משמשים בסיס לעבודותיה של באומן.
התערוכה "אזל" מציגה סדרת עבודות העשויות בטכניקות של שכבות וקילוף, שכבות החרסית והפורצלן יוצאות האחת מהשנייה ללא חוקיות, בחלקן נדמה שהפורצלן הוא התבנית ובחלקן המילוי. לפעמים נדמה שהשכבות המרובות הן עבודה אחת ולפעמים נדמה שהן מספר עבודות שכמו נזלו אחת לתוך השנייה. שכבת הפורצלן הדקיקה ושכבת החרסית הסדוקה יוצרות תחושה של מפגש עם כלים שנשכחו במדבר, כמו רמז לסעודה שהתרחשה במקום. העבודות המרשימות בתערוכה הן אלה המורכבות משכבות דקיקות של חומר. בעבודות אלה הפורצלן הלבן נדמה כנייר העוטף ומשמר את כלי החרסית, או לחילופין נכנע לו ומקבל את צורתו. את ה"נייר" הזה באומן גם השכילה "לקרוע", יוצרת במתבונן תחושה עזה של סקרנות ודחף לגעת בחומר, לוודא שבניגוד לנייר שזז עם כל משב רוח קל, החומר הקרמי אכן מקובע, יציב ועל זמני.
שיח גלריה והשקת קטלוג יתקיימו ביום חמישי, 20/6/13 בשעה 20:00
נעילה: 30/6/13
