תצוגת האופנה של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר היתה לא רק מעוררת השראה אלא גם עשויה היטב. אומרים שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות. אם כך, מזל שהתותחים רעמו אחרי שהמוזות דיברו, או במקרה של המחזור הטרי של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר – צעקו.
התצוגה של שנקר הייתה האחרונה ברצף תצוגות האופנה של בוגרי מחלקות האופנה המרכזיות בארץ, לצד בצלאל וויצו חיפה. בתום התצוגה נראה היה ש-40 בוגרי המחלקה היו הסיום הראוי שהצליח להשכיח מהצופים, ולו לרגע, את איום הטילים בחוץ. הקולקציות היו צבעוניות, מגוונות, אסתטיות ומעניינות. הבוגרים הצליחו ליצור מכלול עבודות שנע באופן מאוזן בין בגדים מסחריים לבין פריטי לבוש שכמעט נוגעים בקטגוריית האמנות הלבישה, ובין אופנתיות חדשנית לבין קורבנות אופנה. לצד ההשקעה הניכרת בפיתוח נושאי ההשראה ופיתוחי הטקסטיל הייחודיים, הצד הטכני לא נפקד ועל המסלול הלכו הדוגמניות עם פרטי לבוש תפורים היטב ומותאמים באופן יוצא דופן. התוצאה הייתה מרהיבה.
זה לא היה קל אבל בחרנו את הקולקציות שבלטו במיוחד (הוידאו המלא של כל התצוגה בסוף הכתבה)
גולן טאוב, שכבה חדשה
מחשבות ראשוניות: שבטי, משחקיות, פיסוליות, צבעוניות, PVC, הגזמה, blow-up
השאירה עלינו רושם: הקולקציה, בהשראת ה"שוגון" – לוחם ביפן הקיסרית שביסס את זהותו כלוחם באמצעות תלבושת מאיימת, פתחה את התצוגה. לא בדיוק זיהינו את השוגון וגם לא ממש הרגשנו מאוימים, אבל מה שכן, הקולקציה העלתה חיוך. היא הזכירה לנו שאופנה בסופו של דבר היא רק בגדים ושלפעמים לא צריך להתייחס אליהם ברצינות תהומית, אלא למצוא בהם את השעשוע והמשחק.
הברקה: הצלליות היו מוגזמות, ה-PVC היה מוטרף, הצבעים היו בוהקים, אנחנו בכלל חשבנו שההשראה הייתה פליימוביל
מור לומברוזו
מחשבות ראשוניות: מונוכרום, אוריגמי, קיפולים, מינימליזם חבוי, תיפורים, רכות, אורבניות מתוחכמת
השאירה עלינו רושם: הקולקציה בהשראת עולם המחול מביאה לידי ביטוי את הפעולות הנסתרות מהקהל של הרקדן במהלך הופעתו. קצב, נשימות, פעימות ותנועות מחזוריות תורגמו בדגמים לקפלים החוזרים על עצמם ורקמות מחוט מחזיר אור. קל מאוד ליפול לבור ה"שואו" בתצוגת גמר, הרבה פעמים קולקציות עמוסות נדמות כ"תפסת מרובה לא תפסת", הקולקציה הזו מצליחה למתוח את הצד השני, המינימליסטי והעדין בהצלחה מרובה.
הברקה: הרפרנסים הגיאומטריים שחוזרים על עצמם בטכניקות שונות – בתיפורים, בפאנלים, בקפלים, בחיתוכים ובמשחקי שקיפויות בצירוף האיזון בין הבדים הקלילים לבין אלה הכבדים וההדפסים המופשטים יצרו קולקציה מרתקת בשקט שלה
דניאל דורון, הגבול האחרון
מחשבות ראשוניות: מעמקים, הדפסה דיגיטלית, צבעוניות, פסיכדליה, אלכסנדר מקווין, צלילה
השאירה עלינו רושם: תחושות ההרפתקנות, הסיכון והריגוש שבהרפתקאות ימיות תורגמו לפריטים אופנתיים המיועדים לחובבות הנסיעות האתגריות, בגדי ים וחליפות הגלישה. האופן שבו הצליחה דורון ליצוק אופנתיות וחדשנות באחד המקומות בהם הכי קשה לחדש מרשימה. ההדפסים המסקרנים עוצבו על ידיה והודפסו בסובלימציה ובדפוס דיגיטלי על בדי ניאופרן, פראנצ'טרי, לייקרה וניילון.
הברקה: ההצלחה להכניס קצת צניעות בלבוש חוף והוויתור על הביקיני נדוש.
לינא עבאס, אום כולתום
מחשבות ראשוניות: לבן, גיאומטרי, מינימליסטי, פיתוחי טקסטיל, גזרות מורכבות, ניקיון
השאירה עלינו רושם: בכל שנה יש לפחות קולקציה אחת לבנה לגמרי, כמעט אף פעם היא לא מצליחה להחזיק מול יתר הקולקציות, בטח שלא להתעלות על רובן. עבאס הצליחה היכן שהרבה לפניה נכשלו ויצרה קולקציה יפהפייה, עדינה ועוצמתית בהשראת אום כולתום. פיתוחים טקסטילים, וגזרות הנעות בין הצמוד למרווח, בין הצנוע למרומז הכניסו עניין לקולקציה. דקדקנות טכנית והתאמה מושלמת יצרו מראה מוקפד ומשוחרר בו זמנית.
הברקה: קולקציה מרגשת, מרתקת ונקייה שמתפרקת לגורמים מרהיבים.
מאיה אזן, KNOW, NOW & NO!
מחשבות ראשוניות: נועז, אמיץ, ורוד, כתום, הפקת אופנה, בולט, אריזת מתנה
השאירה עלינו רושם: הקולקציה של אזן בלטה בנועזות שבה. הגזרות הרחבות, המוגזמות, נודדות הרחק מהגוף ויוצרות תחושה קלה של בלבול. "ראפלז" עדינים מעולם הבגדים התחתונים שבדרך כלל נותנים הרגשת רומנטיקה ונשיות הפכו בקולקציה לאדירי מימדים, תוך שהם המעוותים את הגוף ומשנים את צללית האישה המוכרת. השימוש בצבעוניות חזקה מאוד, מוגבלת מאוד ובלתי שגרתית – ורוד וכתום גרמה לקולקציה להיחרט בזיכרון.
הברקה: הסטיילינג של הקולקציה – מצד אחד נעלי ספורט ומהצד השני זרי פרחים בסגנון כלתי בצבעוניות הקולקציה גרמו לנו לתהות לאן הן הולכות הדוגמניות?
נועה רביב, Hard Copy
מחשבות ראשוניות: תלת מימד, קיפולים, קפלולים, פליסה, אטום, שקוף, שכבות, אדריכלות, קווים, קליגרפיה, שרטוט, ממוחשב
השאירה עלינו רושם: הקולקציה, שעוצבה בעקבות השאלה מהו הערך של אובייקט מקורי בעידן של שכפול והעתקה? הייתה מקורית, מעניינת ושונה. אובייקטים שהודפסו מחומרים פלסטיים בתלת מימד שולבו במערכות הלבוש של הקולקציה, יוצרות צלליות חדשות, ומוכיחות שהעתיד כבר כאן בלי לוותר על האלמנט האופנתי של הבגד.
הברקה: בעקבות הקולקציה המרשימה זכתה רביב בפרס פיני לייטרסדורף לשנת 2014
מעניין לציין את מגמת הכובעים במהלך התצוגה. כחלק מהקולקציה שלהם עיצבו שלושה בוגרים כובעים לדוגמניות. למרבה ההפתעה ובניגוד לאופנת כובעי הפדורה והפנמה של השנים האחרונות, כובעים אלה היו מעין פיתוח מעניין לכובעי מסעות וטיולים.
