מחנך, גנן גרילה ולוחש לחתולים. כך מגדיר עצמו יואב שפרנק באתר של קולקטיב אנייה – מנבטה לסביבה עירונית. הקולקטיב מורכב מאנשי תכנון, עיצוב וחברה הפועלים ליצירת מקומות חיוביים המארחים טבע ואנשים בעיר. צליל בוסנק, מדריכה במוזיאון וסטודנטית לעיצוב גרפי בסמינר הקיבוצים, שוחחה עם יואב לקראת שיח הגלריה, בו יתארח גיל כהן, חבר אחר בקולקטיב.
ספר לי קצת על קולקטיב אנייה.
קולקטיב אנייה מורכב מקבוצה רב תחומית המונה 14 חברים ומה שמאגד את כולנו זה אהבה, כמיהה ורצון לראות את הטבע חוזר אל העיר ואל המרחב העירוני בצורה מעוצבת, מעניינת וגם מקיימת. הקבוצה עושה דיקור עירוני, "אגרו-פונקטורה" ופועלת במרחב הפתוח. אנו לוקחים מקום, חלל או מפגע עירוני, עובדים בו ומעצבים אותו על מנת ליצור משהו שמשרת לבסוף את הקהילה.
מקור הגישה בתפיסה תכנונית המכונה Placemeting שרווחה בשנות ה-50 בארצות הברית. הגישה יוצאת נגד השיטה התכנונית הגורסת שיש להרוס את מה שקיים מתחת ולבנות מעליו ומציעה במקום זה תכנון הרואה מול עיניו את בני האדם המשתמשים במקום ומשתמשת בקיים.
מה הייתה המוטיבציה שלכם לפעול כקולקטיב ולעבוד על פרויקטים כאלו?
כולנו אוהבים מאוד טבע וצמחים וכולנו גרים גם בערים, בתל אביב או בירושלים. כתושבים החיים בעיר הטבע חסר לנו מאוד. למעשה מעל 90% מהאוכלוסיה בישראל חיה בתוך עיר. העיר מייצרת המון בעיות שאנו מתמודדים איתן כמו זיהום אויר, צפיפות ואף ניכור. החלטנו שאפשר לשנות את זה. הקבוצה התחילה לפני כשנתיים דרך היכרות אישית של כמה חברים שהחלו לעשות 'גינון גרילה': גינון שהוא פחות ממסדי ובא לידי ביטוי בהעברת דברים ממקום למקום או שתילת צמחים במקומות מוזנחים.
ספר לי על פרויקט "התחנה הבאה" שעשיתם לאחרונה.
פרויקט "התחנה הבאה" נוצר בשיתוף עם גלריה בניו יורק שנקראת Worldwide Storefront. ענינו ל"קול קורא" של הגלריה והחלטנו לעשות את הפרויקט דווקא בתחנה המרכזית החדשה. זו הייתה הזדמנות לדמיין מה הפוטנציאל של המקום הזה עם הכאוטיות של התחנה, הבטון והזוהמה, מקום שהוא פצע עבור הרבה אנשים בשכונה ומחוץ לשכונה. במקום בו אין טבע ואין ירק אלא רק את ההפך המוחלט מאלה.
כמה עובדות על התחנה המרכזית בתל אביב: התחנה המרכזית היא התחנה השניה בגודלה בעולם ומשתרעת על פני 230,000 מ"ר, כאשר לשם השוואה – מגדלי עזריאלי מתפרשים על 180,000 מ"ר בלבד. התחילו לבנות אותה ב-1967 והיא נפתחה רק בשנת 1993. בפתיחה נכחו בה מעל 5000 איש והיום יש בה 1500 חנויות מתוכן 800 נטושות. לקראת התערוכה הוצאנו קול קורא לאמנים ולגופים שונים והזמנו אותם להציע התערבויות בחלל התחנה. זה יכול היה להיות אמנות פלסטית, מיצב, טקסט או כל דבר אחר. מתוך למעלה מ-50 הצעות בחרנו 30, ויחד עם פעילויות והתערבויות שלנו יצרנו מסלול שלם לאורך התחנה.
האם משהו מתוך הדברים שהקמתם נשאר לאחר התערוכה?
התערוכה נפתחה בנובמבר 2014 והוצגה במשך חודשיים. בערב הפתיחה היו מעל 1500 איש. במהלך התערוכה התקיימו מגוון סיורים לקהל שהגיע לתערוכה וגם לעוברים בתחנה באופן יומיומי.
בתחילת ינואר השנה החלטנו לפרק חלק מהדברים משום שדרשו הרבה מאוד תחזוקה. התערבות עירונית זה דבר שיש לתחזק אותו במיוחד במקום שהוא ציבורי ופתוח לכולם כמו התחנה המרכזית. חלק מהדברים שדרשו פחות תחזוק נשארו. למשל הכיפה הגאודזית של מרכז הבמבוק, האוטובוס עם הגג הירוק וספריית האמון בקומה השביעית של התחנה נשארו. אני יכול לסכם שמחצית מהפרויקטים נשארו בתחנה.
מה הייתה תגובת העוברים והשבים לפרויקט בתחנה המרכזית?
האמת שזה היה די מדהים כי הרבה אנשים שעוברים בתחנה באופן יום-יומי הופתעו מהתערוכה. התגובות הכי נלהבות היו מהמשתמשים בתחנה באופן קבוע. למשל, תושבי השכונה העוברים בתחנה כדי להגיע לגני הילדים, לסופר-פארם או לבתי הכנסת. התחנה היא "עיר תחת גג", כך הוגדרה על ידי מתכננה, רם כרמי, ולכן יש בה מגוון שימושים מעבר לנסיעה בתחבורה ציבורית. בספרייה למשל, נוצר פרלמנט קבוע שיושב שם וגם כאלו שמוחים על כך שהם שחברי הפרלמנט לא שומרים מספיק טוב על המקום. אנחנו כמעט ולא מביאים לשם ספרים ועדיין, הספריה לא התרוקנה. כלומר, כל הזמן יש שם תנועה.
איך היתה ההתמודדות שלכם עם הרשויות בהקמת הפרויקט?
המנהלה של התחנה מאוד שמחה על הפרויקט. מיקי זיו מנכ"ל התחנה עזר לנו מאוד בנושא חיבור לתשתיות בתחנה כמו חשמל ומים. גם עיריית תל אביב שיתפה פעולה ועזרה בפרסום האירוע ותרמה לאירועי התרבות בתערוכה. כעת אנו בקשר עם העירייה לגבי פעילות בשכונה. מעבר לכך אנו בקשר עם גורמים בתוך הקהילות השונות הן בקרב התושבים הותיקים והן בקהילת הפיליפינים או קהילת הפליטים. הפעילות שלנו צומחת מלמטה. ולפעמים קשה לנבטים האלו לצמוח בתוך מערכת כזו. מאוד היו רוצים כי הקשר עם העייריה יהיה הדוק יותר אך לעיתים לעירייה לוקח יותר זמן להניע פרויקט שכזה.
האם אתה רואה ניצנים של הטמעת המודעות הירוקה?
לעירייה יש את דרך הפעולה שלה. בעירייה לא נהוג לעבוד עם קבוצה כה קטנה של אנשים שרוצה לחולל שינוי חברתי. למשל בעיריות אחרות כמו עיריית ירושלים, יש מנהלים קהילתיים שיש להם יותר כח להזיז מהלכים שכאלו בזמן קצר.
מי תומך בפרויקטים שלכם?
כרגע אנחנו עושים את הדברים שלנו לגמרי בהתנדבות. היינו רוצים שיהיה איזה מודל כלכלי לטובת הפעילות הזו, לא למטרות רווח, אלא לפעול כדי לגרום לאנייה לשוט. כרגע אנו לא מוגדרים כעמותה אלא כחלק מקבוצת הש"ל לקיימות ואנו מנסים לגייס תרומות מגופים ומקרנות. הפעילויות שלנו כרגע הן מה שכל חבר קולקטיב מביא וזה מאוד תלוי במה שאנו מייצרים ביחד, מצד שני אנחנו מאוד רוצים לשאוף לכיוון של התערבויות עירוניות בקנה מידה יותר גדול.
יחד עם זאת, אנו מאמינים במודל מאוד צנוע ומאוד קשוב לקרקע. אנו מאמינים בלבוא ולמפות את המקום ולהכיר את כל הגורמים הפועלים בו ואת הפוטנציאל הגלום בכדי לבנות פרוגרמה יחד עם האנשים הנמצאים וחיים במקום. לייצר את אותם רעיונות במרחב העירוני וליצור מסמך שמלמד גם את הרשויות על המקום בו הן פועלות בו ולייצר תוך כדי זה קהילה. אנו מנסים לייצר איזו אלטרנטיבה שיש בתוכה את הטבע שיוצר חיבור בין אנשים וקיימות שגורסת כי אין לבזבז משאבים זמינים הנמצאים במקום. אנחנו פועלים גם דרך העיצוב, מפתחים פרויקטים מסקרנים מבחינה ויזואלית המייצרים עניין.
מה הפרויקט הבא שלכם? על מה אתם עובדים עכשיו?
קודם כל, יש עבודת תחזוקה כל הזמן. בנוסף, אנחנו עובדים על סדנאות ועל סיורים וברמת ההתערבויות העירונית יש כל מיני תכניות, אבל אני עדיין לא יכול לספר עליהן. חלקם בתל אביב וחלקם בערים אחרות.
איך מצטרפים אליכם? גם מעצבים וגם אנשים מן הישוב?
פשוט באים. אנחנו עובדים בימי שישי בגינה הציבורית, הנקראת "הרמפה" שהייתה חסומה במשך שנים בזבל. קיבלנו את הרחוב הזה מהתחנה ומהעיירה השייך לשתיהן ובעצם לא שייך לאף אחת מהן. שם אנו בונים גינה יחד עם הקהילה באזור. אפשר להכיר אותנו, ואנחנו נכיר את מי שבא. נשמע מה מעניין אותו ואיזה פרויקט מעניין אותו. אנחנו מאוד רוצים לגדול, ומרגישים שאנחנו צריכים לגדול. יש לנו מגוון של אנשים מכל התחומים: מחנכים, עורכי דין, אדריכלים, פיזיקאים, מעצבים וכל המרבה הרי זה משובח.
בחודש נובמבר הקרוב יערך פסטיבל "Grass Roots" בגינה בה אנו עובדים במדרחוב נווה שאנן, במשך החודש המקום יעבור יהפוך למקום פתוח בו כל אחד יוכל לקחת בו חלק. אנחנו מציבים את הפלטפורמה, ודואגים ללוות, לעזור, לפרסם ולטפל בכל העניינים הטכניים, אז כל מי שרוצה ליצור ולהשתתף מוזמן!
קולקטיב אנייה מצטרף לשורה של גופים מסוג זה המבקשים ליצור שינוי במרחב העירוני ופועלים בו מיוזמתם בלבד. הקולקטיב מבקש לפעול באופן אקטיבי לטובת שינוי במרחב האורבני שבעתיד אולי ימשיך ויחלחל גם אל הגופים הגדולים בעלי הכח. ככל שיצטרפו ליוזמות האלה יותר ויותר אנשיםעם הזמן נוכל אולי, לראות שינוי בעל ערך במרקם החברתי הישראלי.
