מה בין ראשי איילים מפוסלים בחוט ברזל דק, מכשירי רדיו חלליים ומוזיאון היסטורי על ראשית ההתיישבות? – ימים אחרונים לתערוכת יחיד למעצב הצעיר קובי סיבוני
גלריה חדשה לעיצוב עכשווי נפתחה לפני כחודשיים במוזיאון ההיסטורי בקיבוץ חניתה, על גבול הצפון. המוזיאון הוותיק העוסק בראשית ההתיישבות וסיפור העלייה על הקרקע של קיבוץ חניתה שוכן במבנה אבן מרשים בפאתי הקיבוץ ההררי. לאחרונה התמנתה מירי אלזון, עורכת בכירה, אוצרת וכותבת, לנהל את המוזיאון והחליטה לפתוח בקומה העליונה גלריה לעיצוב עכשווי. הבחירה במעצב קובי סיבוני, תושב הגליל, לפתוח את התערוכה הראשונה בגלריה – היתה אמנם טבעית אך מעוררת סקרנות לגבי הבאות.
סיבוני, המתגורר ועובד בקיבוץ לוחמי הגיטאות, הוא בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל ב-2011. פרויקט הגמר שלו "חלקים מהים" שבו חלקי פלסטיק ומתכת שאסף בחוף הים בחיפה הפכו תחת ידיו ליצורים מכאניים משורטטים בחוט ברזל דק – היה אחד הבולטים באותה השנה. מאז הציג סיבוני בלא מעט תערוכות וביניהן: "זמן 02, קדחת עשייה" שאצר טל גור, "תבונת כפיים" – תערוכה של בצלאל שהוצגה במילנו 2012 ולאחרונה בתערוכה "ארגז חול" באגף הנוער במוזיאון ישראל.
בגלריה שבקיבוץ חניתה, כובש סיבוני את החלל כולו, על ההומור והשעשוע, ההדהוד של זיכרון ילדות חי ומלאכת הכפיים העמלנית נוספו כאן סממנים היברידיים עוכרי שלווה. בפוחלצים שעל הקירות – גולגולת האדם עוטרה בקרני צבי וראשי הצבי המפוחלצים נתמכו ברגלי אדם.
עוד בתערוכה סדרת מקלטי רדיו, גופי תאורה, חללי אחסון, מסכות וצעצועים כולם עשויים מחוט ברזל דק – 1 מ"מ עוביו, בקדחת עשייה של מעצב המכופף, צובע, משלב ומשרטט, ובעיקר מפיח חיים בערב רב של ספק בעלי חיים, ספק מכונות שהולכים ומתרבים סביבו וממלאים את החלל.
קובי סיבוני, "1 מילימטר", מוזיאון חניתה, א-ה 09:00-14:00, ו', שבת וחג 10:00-13:00
