"I communicate, therefore I am" – אני מתקשר – משמע אני קיים, כותבת האוצרת הראשית של מוזיאון המומה (MoMa), פאולה אנטונלי, במבוא לתערוכה TALK TO ME שננעלה ב-7.11.
התערוכה נפתחת בוידיאו אינטראקטיבי, כמעט היחידי בתערוכה המאפשר למבקרים לגעת בו.
יצור חמוד אדום ודיגיטלי, זז מדי פעם, כשנוגעים בו במסך הוא קורא "אאוצ'!" וכשאומרים לו משהו, הוא חוזר על כך בקול צפצפני. זה תמיד משעשע אותנו מסיבה כלשהי, כשחוזרים על דברינו בקול מוזר. עם זאת, שום דבר בעיצוב שלו לא מלמד שזה מה שעלי לעשות – לגעת במסך או לדבר אליו. הסדרן שעומד לצד המוצג גילה לי את הסוד האינטראקטיבי, ואני העברתי אותו לילד שבא אחריי.
לעומת שאר התערוכה, שבצד כל עבודה מפורט היטב הרקע שלה והסיפור שלה, דווקא לצד העבודה הזו שמוצגת ממש בפתיחת התערוכה ההסבר היה חסר.
בהמשך, שורת מסכים עם אוזניות וסרטים שונים המדגימים כמה סוגים של עיצוב מהסוג החדש, התקשורתי. וכדי לא לאיים יותר מדי, היא מתחילה בסרטון מבדר, עם טריק שתמיד עובד – המרה של הממשק הטכנולוגי למבוצע בידי אדם.
כמו המערכון של החמישיה הקאמרית עם דב נבון במכונת הקפה, אבל במקרה זה: חנון אופנתי בתוך המק שלך.
וכן, זה חייב להיות מק.
המבקרים, גם המבוגרים יותר שעלולים להירתע מסוג כזה של תערוכה, צוחקים וממשיכים הלאה.
סרטון הומוריסטי נוסף מדגים איך בעיצוב נכון אפשר לגרום לאנשים ברחוב לתקשר עם מסך ענקי.
באמצעות קוד פשוט שהודפס על נייר, אותו החזיקו מול המסך, הפכה דמותם המצולמת לבעלת ראש מפלצתי באנימציה תלת מימדית.
Hungry Hungry Eat Head from Sounds And Sons on Vimeo.
בכניסה לחלל התערוכה עומדת מכונה למכירת כרטיסי נסיעה ברכבת התחתית, ומסך מגע של כספומט, רק כדי להדגים שעיצוב אינטראקציה סובב אותנו בכל רגע נתון, ואינו חייב להיות מוצג בגלריה או על מדף כדי להיקרא עיצוב.
בחלוקה גסה אפשר לחלק את התערוכה לשלושה חלקים:
הראשון מציג עבודות אינטראקטיביות המדגימות כיצד עיצוב אינטראקציה מקל על חיינו ומסייע לנו להשתמש בחידושים הטכנולוגיים כמעט ללא הסבר או כיצד מוצר אינטראקטיבי המעוצב נכון גורם לנו באופן אוטומטי להגיב אליו.
השני מציג עיצוב אינפורמציה- מפות, תרשימים וגרפים- תחום המכונה אינפוגרפיקה.
השלישי עוסק בעיצוב ביקורתי- סצינות קונספטואליות הנבנות סביב אובייקטים היפותטיים ומעבירות מסר על החברה, הפוליטיקה וההשלכות התרבותיות של הטכנולוגיה על ההתנהגות שלנו.
עבודה אינטראקטיבית מהסוג הראשון הנועדה לשפר מעט את חיינו היא Botanicalls – שבב החתוך בצורת עלה, נעוץ בעציץ הביתי ושולח לנו הודעת טקסט במידה שהעציץ זקוק למים או קצת אור שמש.
עבודה נוספת היא Out of the Box – מדריך להפעלת טלפון סלולרי בעל מסך מגע. המדריך משתמש בתכונות הטלפון עצמו כדי להסביר את תכונותיו. ממקמים את המכשיר בתוך הספרון וכשמעבירים דף המסך משתנה לפי ההוראות המצוינות בדף הבא.
עבודה חזקה מהסוג השני היא סרטון (42 דקות אורכו) המציג תבניות הגירה, אם מתוך בחירה או אילוץ (מזג אויר, שינויים פוליטיים או כלכליים ועוד) ועקבות הכסף שהמהגרים האלה מותירים אחריהם, ערים שגדלות במהירות לעומת אסונות טבע שהותירו ערים ריקות אחריהן. הגירה הנובעת ממלחמות, והכול על בסיס סטטיסטיקות משנת 1990-2008. מידע וגיאוגרפיה הופכים להיות מפות דינמיות והעיצוב נותן לצופה נקודת מבט גלובלית על האירועים המתרחשים בעולם במקביל וההשלכות הישירות על האוכלוסייה.
BBC DIMENSIONS היא עבודה מצוינת שנעשתה עבור ה-BBC ומאפשרת לנו לנסות ולהבין אירועים גלובליים בקנה מידה שאנחנו כצופים מן החוץ נצליח לתפוס אותם. שיטפון בפקיסטן? בהקשת המיקוד של העיר שלנו אנחנו מקבלים מפה המתארת את היקף השיטפון אם היה מתקיים באיזורנו, ומבינים שהשיטפון הזה היה מוחק את ישראל, עם כמה נתחים מלבנון וממצרים.
הצופה יכול לבחור בין קטגוריות שונות- קרבות היסטוריים, אירועי טרור, אסונות טבע או חלל- כדי להבין באמת את גודל האירוע ביחס לסביבה אותה הוא מכיר.
Avatar Machine של מארק אוונס (Marc Owens) היא עבודה משעשעת מאוד המשחקת על הגבול הדק בין המציאות לבין זו המדומה במשחקים האינטראקטיביים שקיימים היום. במשחקי האוואטאר (אוואטאר- דמות חלופית של השחקן הנשלטת על ידו) נקודת המבט של השחקן ממוקמת מאחורי הדמות אותה הוא מפעיל, והגרפיקה במשחקים מהסוג הזה מובהקת מאוד. העבודה מציגה תלבושת בגודל אדם, מאחורי הקסדה מחוברת מצלמה, המדמה את חווית המשחק ומשודרת ישירות אל מול עיניו של השחקן שבתוך החליפה. כלומר השחקן חווה את העולם המציאותי סביבו – כעולם וירטואלי מתוך משחק מחשב.
אם בעבר ציור שמן על קנבס של מונה אמור היה לעורר בנו רגש, היום דמות קרטון קטנה המחפשת את הפינה הדרומית של וושינגטון סקוור פארק מעוררת אותנו לתגובה.
תפקיד המוזיאון להציג מגוון עבודות, שכמכלול יביעו מסר או תובנה על העולם התרבותי, הפוליטי או החברתי בו אנו חיים. בבחירה לאצור תערוכה המציגה טכנולוגיות עכשוויות, עלול המוזיאון ליפול למלכודת ולהיכנע לציפיות המבקרים שהטכנולוגיות המוצגות בפניו תהיינה הטכנולוגיות המתקדמות בעולם, אך לא זו מטרת התערוכה.
TALK TO ME חוקרת את התחום שנקרא אינטראקציה, ומציגה קרוב ל- 200 עבודות של מעצבים המטביעים איזון חדש בין טכנולוגיה לבין אנשים ומנגישים פריצות דרך טכנולוגיות בקנה מידה אנושי נוח ומובן.
