בתחילת חודש מאי הגיע קול קורא לתיבת הדואר שלנו ובראשו התנוסס סמל חברת MUJI. המייל שעליו היו חתומים האוצר קניה הארה שהוא המנהל האמנותי של מוג'י וקאזוקו קויקה, מנהל המעבדה לחיים של מוג'י החל במילים:
"ב-11 במארס 2011 רעדה האדמה ביפן וגל צונאמי אדיר שטף את הארץ מותיר אחריו אובדן גדול בנפש ונזק רב… יכולנו להיכנע לפסימיות ולקבלה נכנעת של המצב אבל אנחנו מאמינים שזו הזדמנות להפוך את יפן לאומה בעלת משק אנרגיה חכם."
תחת הכותרת Enjoy ( ) Energy הושק פרויקט שמטרתו לאסוף רעיונות לחיסכון באנרגיה ממעצבים ברחבי העולם. לצורך כך נבנה אתר מיוחד (באתר הבית של מוג'י) ונשלחו פניות ל-77 מעצבים נבחרים ברחבי העולם בבקשה להשלים תחילה את החלל הריק שבסוגריים באמרה Enjoy ( ) Energy ולשלוח רעיונות מאוירים למוצר או הצעה לדרך חיים המאפשרים חיסכון באנרגיה. עד לאחרונה (התאריך הסופי היה ה-30 במאי) הגיעו 57 הצעות שהועלו באתר (לחצו כאן לעמוד הפרויקט). האוצר קניה הארה הציע מאוורר הפועל על אנרגיה מן השמש, המעצב קונסטנטין גרצ'יק כתב את המילה "ציפור" והציע על ידי חיבור אוזניות לעץ, להאזין לשירת הציפורים. המעצב רוס לאבגרוב כתב את המילה "יצירתית", צייר בקבוק עם מטהר מים והציע לחשוב על עיצוב כדרך להגביל בזבוז, האדריכל קנגו קומה הציע ליצור מניפות מנייר מקומי ומינטדיזיין כתבו את המילה "עצמית" והציעו שמלה המאירה בלילה בזכות אנרגיה שהיא קולטת במשך היום.
כחודשיים אחרי פרסום הפנייה היפאנית נערכו תערוכות הבוגרים באקדמיות ברחבי הארץ, ברור היה לנו שהפעם לא ננסה להצביע על 10 הפרויקטים המצטיינים או לאבחן איך הם משתלבים במגמה זו או אחרת. כשנפגשנו עם יולי תמיר, נשיאת שנקר, בתערוכות הבוגרים והיא אמרה "העם דורש עיצוב חברתי", הבנו שיש לנו גם כותרת. חשבנו שיהיה נכון הפעם להתבונן בעבודות הבוגרים מזווית זו, העכשווית כל כך, ולשלות מתוכן את אלה שעוסקות בניסיון לשפר ו/או לשמר, לכל הפחות, את חיינו כאן.
הישרדות
לא מעט סטודנטים עסקו גם כאן באסונות ובניסיונות להביא סיוע לנזקקים.
יניב קדוש מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר הציג את AIDrop – פלטפורמה מקרטון להצנחת סיוע חירום לאזורי אסון. עפיפון הקרטון נועד לאפשר אספקה מיידית של הצרכים הבסיסיים להישרדות של האוכלוסייה ב-2-5 ימים הראשונים עד להגעת ארגוני ההצלה.
הייא זיבק מסמינר הקיבוצים בנתה מערכת לגידול נבטים בעלי ריכוז גבוה של חלבונים כפתרון לבעיית המחסור בחלבונים הקיימת בכפרים בעולם השלישי וסרגי לרנר גם הוא מסמינר הקיבוצים יצר את Agrowcycle מערכת חקלאות ביתית מבוקרת המשלבת גידול של בעלי חיים מימיים עם ירקות ופירות במערכת סימביטית. במדינות מתפתחות ואזורי סיכון היא תאפשר למשפחות לגדל עד 80 אחוזים מהתצרוכת שלהן.
סטודנטים אחרים בחרו לעורר את תשומת ליבנו על ידי הדגשת הנזק הנגרם לכדור הארץ:
סרטו של ארתור ברמן מהמסלול למדיה אינטראקטיבית בשנקר מסב את תשומת לבנו לזיהום האוקיינוסים ותרומתנו לכך ושי אגמי (בוגר אותו מסלול) יצר עבודת תדמית לחנות המוכרת חלקי חיות ניצודות. בויצו חיפה הציג ניצן הלוי את "החיים בזבל" – שאלון המודד את טביעת הרגל האקולוגית שלנו כדי להבהיר לנו עד כמה אנחנו תורמים לזיהום כדור הארץ.
מדי שנה מציגים הסטודנטים את הגרסאות שלהם להתמודדות עם העומס בכבישים והזיהום שנוצר על ידי ריבוי כלי רכב ממונעים: איציק מאיר מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בצלאל הציג מונית אורבנית לנוסע יחיד המנצל את המבנה הצר כדי להשתלב בתנועה ולהפוך את הנסיעה בעיר לחסכונית ויעלה יותר. גל דרור (המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל) יצר רכב דו מושבי חשמלי לנסיעות עירוניות שאורכו כחצי מרכב ממוצע – רכב שהוא לדבריו חוסך בדלק יותר ממכונות היברידיות רגילות. ואיילת פישמן (המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל) יצרה את CUB רכב חשמלי עירוני קטן שהבאמפר שלו העשוי חומר רך מגן עליו מפגיעות חנייה.
כל ישראל ערבים זה לזה
פרויקטים רבים עסקו בשיקום, ניחום וניסיון להקל על חייהם של חולים ופגועים.
מאיה רוזנברג מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר הציגה אריזה גרפית לשהות בבית חולים לילדים – חמש ערכות לילדים המיועדות להקל על הילד ולענות על צרכיו השונים בבית החולים. גם שחף בן אבו מהמחלקה לעיצוב מכליל בהדסה עיצב ערכת בובות לילדים המשמשת ככלי אבחוני, טיפולי וחווייתי למפגשי דרמה בתרפיה שנוצרה כמענה לטיפול בחרדותיהם של ילדים נפגעי קסאמים בשדרות.
בת אור נאה (תקשורת חזותית, שנקר) הציגה פרויקט העוסק בהתמודדותם של הלוקים בהלם קרב ובניסיון לשקף את "הנכות החמקמקה והלא מדוברת" שלהם באמצעות כתיבת שירים.
ג'ולי גורליק מן המכון הטכנולוגי בחולון הציגה רצועות עזר להלבשה – לאנשים בעלי מוגבלויות בפלג גוף תחתון, גילעד משיח (המחלקה לעיצוב תעשייתי, חולון) עיצב סדרת כוסות לקטועי ידיים שנעזרים בפרוטזות ותמר איש כסית (המחלקה לעיצוב תעשייתי, חולון) יצרה כלים המאפשרים שיקום דרך בישול.
שרון מדר מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, הדסה ירושלים הציגה את HALIBUT – כף שחייה המיועדת לשחיינים קטועי כף יד
נאורה ציגלר (גם היא מהמחלקה לעיצוב תעשייתי במכללת הדסה, ירושלים) הציגה כלי בישול בטיחותיים לעיוורים ולקויי ראייה. אייל וינשטוק מסמינר הקיבוצים יצר את Eye c- 2 – ערכה המסייעת לליקויי ראייה בהתמצאות במרחב על ידי התחברות לסמארטפון ומאפשרת בין השאר זיהוי האור ברמזור וזיהוי קו האוטובוס.
אחווה יהודית ערבית
אחד מן הפרויקטים הבודדים שעסקו בשילוב בין עיצוב למסורות עתיקות אבל בעיקר בשיתוף פעולה תרבותי חשוב הוא – עוואטף, פרויקט הגמר של מיה אובר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, חולון, שיצרה מוצרים בשילוב של קליעת נצרים וטכנולוגיות תעשייתיות בשיתוף עם אומנויות פלסטיניות מכפר מנדא בגליל.
