את פינת החלל בגלריה פריסקופ תופסת קוביית נירוסטה א-סימטרית מלאה בפרחי נוריות צבעוניות בגוונים צהובים-כתומים-ורודים. את הקובייה הזו, המוצגת בתערוכה "הקובעים חוק לעצמם (נעילה: 30.3), עיצב רונן בבלי, מייסד סטודיו "מג'נטה", כאלמנט קישוטי לסידורי הפרחים במרכז השולחנות ביום חתונתו. קובייה זו מדגימה את הרעיון שעומד במרכזה של התערוכה המוקדשת לעבודות עיצוב של סטודיו מג'נטה שפועל היום בעיקר מול לקוחות עסקיים גדולים – לעצב באופן נטול תכתיבים חיצוניים.
העבודות המפוזרות בגלריה, שעוצבו במשך שנתיים על ידי חברי סטודיו מג'נטה, נוצרו ללא הזמנת לקוח ובאופן ספונטני, כחלק מאקט של שחרור מחוקים ומגבלות המוכתבים למעצבים על ידי הלקוחות. כל העבודות הנמצאות בחלל (למעט אחת – המנורה "דידי") אינן עבודות מסחריות ועוצבו במיוחד ובאופן חד פעמי (נכון להיום) עבור התערוכה.
התערוכה, כמו העבודות והחלל, עשויה בצניעות אך לא בחסר. בכל התבוננות ניתן למצוא פרטים קטנים שלא נראו במבט ראשון, מחברים מיוחדים, גופי תאורה על הרצפה, בתקרה ומוחבאים בצידי הקירות, כל חלל הגלריה מנוצל לתצוגת העבודות שלא מרגישות כמעמיסות מידי. גם בחצר הגלריה עומד גוף תאורה מרשים העשוי נירוסטה, נוכחותו במקום טבעית כל כך שנראה כאילו עמד שם מאז ומתמיד.
העבודות, ברובן גיאומטריות, עדינות וקוויות, נדמות כשרבוט של כמה קווים על מפית בבית קפה או במחברת הסקיצות, שקמו לתחייה בדמותן של מנורות ומדפים. עדינות זו באה לידי ביטוי בין היתר בזכות השימוש בחלל ובאוויר כאילו היו חומרים בפני עצמם. בגלל עדינות זו, חלל הגלריה המלא בפריטים אינו נראה עמוס מידי, אלא אוורירי, מותיר לצופה תחושה של מרחב ומקום להתבוננות שקטה בפריטים המאירים. בהקשר זה מעניינת מאוד העבודה "דבר 2", מעין מדף-ספרייה העשוי מוטות נירוסטה אפורים מפוצלים, היושבים כמעין מטוטלת ענקית בתוך קובייה קטנה צהובה עשויה גם היא מוטות נירוסטה, ונראית כשרטוט פשוט של ריבוע תלת מימדי.
את הניקיון הגיאומטרי של החלל ושל העבודות אפשר לראות כמעט בכל העבודות בגלריה והיא בולטת במיוחד בעבודה "מנוף", העשויה מוטות פלדה וכבל נירוסטה. עבודה זו, משתמשת בצורתו של שרטוט תלת מימדי של ריבוע בסיסי כדי ליצור מדף גיאומטרי המאזכר פיקסלים. הריבועים, אשר נוגעים זה בזה רק בפינותיהם, נדמים כנוטים ליפול, ומחזיקים את הקובייה הרחוקה, המאזנת, כמו סוג של משחק טטריס מציאותי.
גם העבודה "שטוחים" העשויה ממוטות פלדה, בטון ונירוסטה, מציגה את אותו איפוק מינימליסטי קווי. גוף התאורה, הנראה כמעין צוללת מעוצב בגיאומטריה המדויקת המאפיינת את מרבית העבודות, מקבל זווית רכה יותר בדמות צינור נירוסטה היוצא ממנה, כמו משקפת הצופה על החדר היוצאת מבטן הקובייה הריקה.
חלל הגלריה, שנדמה בתחילה נזירי בצבעוניותו מתגלה במבט שני כרווי נגיעות צבעים מדויקות. סדרת המנורות "הבלות", מרשימה בניקיון החומרי והצורני שלה מבלי לוותר על הצבעוניות. המנורות עשויות מקצוות של קורות עץ צבועים בגווני כחול שנותרו מיותמים בנגרייה, עליהם הורכבו מחברי נירוסטה ומנורת לד. את הצבע בה צבוע צד אחד של קוביית העץ אפשר למצוא ברמז עדין גם סביב המתג הקטן, אף הוא עשוי נירוסטה. כל המנורה משדרת עדינות וכבוד לחומר ממנו היא עשויה. אין קישוטים מיותרים והפונקציונאליות שולטת.
בקטלוג התערוכה נכתב כי החפצים העצמאיים נושאים במטענם הגנטי את תחושת החירות שהייתה מקור ההשראה ללידתם. נדמה שתחושת שחרור זו היטיבה עם המעצבים שכן כל אחת מהעבודות המוצגות בחלל התצוגה של "פריסקופ" נראית מהוקצעת ומוכנה למכירה ברגע שהמעצבים יחליטו לייצר מהן כמות מסחרית. הן אסתטיות, נגישות, נחשקות וקל לדמיין אותן מוצבות בחלל הבית הפרטי ולא בגלריה.
