תור ארוך משתרע על פני שני רחובות במרכז פריס ובו אנשים במיטב מחלצותיהם עומדים בסבלנות בקור, מחכים להיכנס למוזיאון ולראות בגדים. המוזיאון לאמנות שימושית בפריס אינו נמנה עם חמשת המוזיאונים הגדולים והמפורסמים שיש לעיר עתירת האמנות והעיצוב להציע. ועם זאת, נדמה שהתערוכה המדוברת של כריסטיאן דיור, בה מוצגים בעיקר בגדים שניתן להתבשם בחלקם ואפילו לרכוש בכל רחוב שלישי בבירת האופנה מושכת כמות עצומה של קהל, שספק אם המוזיאון הזה ידע אי פעם. אז מדוע לעמוד בתור זמן כה רב בכדי לראות אופנה שניתן לראות בכל מקום מסביב?
בשנים האחרונות הפכו תערוכות אופנה ל"משהו שמדברים עליו." בין היתר משום שבחלק מהמקרים אין מדובר בבגדים תלויים על בובות קפואות וכי גישות אוצרותיות אמיצות באו לידי ביטוי באופני התצוגה בהן (דוגמה טובה לכך היא התערוכה של אלכסנדר מקווין שהוצגה במוזיאון ויקטוריה ואלברט ב-2015) וגם במקרה של דיור, יש יותר מסיבה אחת להקדיש זמן כה רב לעמידה בתור המוביל פנימה. אופנה עילית ודגמים שטרם נראו הן סיבות טובות, אך אינן העיקריות. התצוגה בתערוכה, מקורית, יצירתית ומגוונת והיא כשלעצמה מהווה סיבה מספיק טובה לביקור, גם עבור מי שאופנה עבורו איננה תחום עניין מרכזי. הביקור בתערוכה מתחיל בחלל חשוך, צפוף ואפילו קלסטרופובי, משם עוברים דרך חללים לבנים וקסומים שטירוף קישוטיות הכריסמס שבחוץ דבק גם בהם. אולם אף לא אחד מהחללים בדרך מכין את המבקר למרחב שחותם את התערוכה: חלל קלאסי ועוצמתי, המשתנה ללא הרף באמצעות תאורה, סאונד והקרנות וידאו, ובו מרחפות שמלות מן האגדות מוצבות בגבהים שונים, חף מהתנצלות על מיקומו במחוזות הקיטש, מותיר את המבקר מהופנט ופעור פה.
התערוכה מוצגת לכבוד חגיגות ה-70 לבית האופנה היוקרתי והמוביל, אותו ייסד מעצב האופנה הצרפתי רב ההשפעה כריסטיאן דיור, שנפטר רק עשור לאחר הקמתו, ב-1957. מעצבי על רבים אחרים כמו איב סן לורן וג'ון גליאנו התחילו את דרכם בבית האופנה והמשיכו את מורשתו. התערוכה העשירה כוללת מעל 300 פריטים ממיטב דגמיו של בית האופנה מסודרים על פי עשורים, מודלים בקני מידה שונים מוצבים על פני קיר אינסופי שמאורגן דווקא על פי צבעים, פריטים נבחרים מאוסף האמנות והעיצוב שהיה שייך לדיור, צילומי אופנה, צילומים דוקומנטריים, מכתבים, ספרי סקיצות מקוריים וכמות לא מבוטלת של גלאם.
מגיעים לפריס? התערוכה ננעלת ב-7 בינואר 2018 ורצוי לרכוש כרטיסים און ליין לפחות כשבוע מראש. רכישת הכרטיסים מקצרת במקצת את זמן ההמתנה אך מומלץ לגייס הרבה סבלנות בכניסה, ולהגיע מצוידים במעיל טוב, קוראסון וקפה חם.
