שנטל בריילי, מתמחה בספריית החומרים, חושבת מחדש על אופנה אחרי שביקרה בכנס של שבוע האופנה חולון.
מוקפת בים של אנשים בלבוש המרהיב, גלים של מונוכרום, נתזים של צבע, וסגנונות ייחודיים ומגוונים כמו גרגרי חול, היום השני של שבוע האופנה חולון כבש את דמיוני בסערה, והותיר אותי אחוזה בהשראה יצירתית. אחרי פחות מחודש כמתמחה בספריית החומרים של מוזיאון העיצוב חולון, הכותרת של שבוע האופנה חולון השנה, "חומרים שמהם עשויה האופנה", היה גם רלוונטי ביותר למקצוע החדש שלי, וגם מספק מבחינה אנוכית בהקשר לתשוקה האישית שלי לאופנה. על אף שהדאגה העיקרית שלי לקראת שבוע האופנה היתה מה ללבוש בכל יום, בסוף הכנס שנערך ביום שלישי, לא רק שהיתה לי הערכה מחודשת לעתיד של האופנה, אלא – ובעיקר – יצאתי ממנו עם גישה חדשה לחלוטין לגבי האופן בו הבחירות האופנתיות שלי משפיעות על כדור הארץ.
ככל שאנו מתלבשים טוב יותר, הפלנטה שלנו הולכת ומתכערת
בכל ההרצאות והפאנלים במהלך הכנס בלט הדגש המקיף שהושם על החומרים, הטכניקות, והטכנולוגיות שיכתיבו את העתיד של האופנה, העיצוב, והייצור הן בישראל והן על הבמה העולמית. כלומר, מה אנו צפויים לראות בסטודיואים, במפעלים, בחנויות, ועל המסלול בעוד חמש, עשר, עשרים שנה. בעוד הרצאות רבות חשפו טכנולוגיות חדשניות מרתקות, כמו הדפסת תלת ממד, ביו-ייצור, ושילוב אורות LED בפרטי לבוש, הדבר שהכי הפתיע אותי בשיח המקדם-אופנה של הכנס היתה תשומת הלב הקפדנית – המרעננת ביותר, אם כי לא אופנתית לכאורה – להשפעה שיש לתעשיות האופנה והטקסטיל המקומיות והעולמיות על הסביבה ועל קיימות; בעוד אנו נושאים את עינינו לעבר עתידה הזוהר והמרגש של האופנה, יש מידה של נחמה בידיעה שמעצבים רבים, כמו גם הצרכנים שלהם, מודעים גם להשלכות הפחות זוהרות הקשורות בעובדה שהפלנטה שלנו תלך ותתכער ככל שנמשיך להתלבש באופן מרהיב מבלי לתת את הדעת על כך.
אמא טבע כמקור השראה
בנוסף לשיח הפילוסופי בהשפעה הסביבתית של תעשיות האופנה והטקסטיל על כדור הארץ, רבים מהעיצובים, החומרים, והטכנולוגיות שנדונו במהלך היום לא שיקפו אסתטיקה סטריאוטיפית של פנטזיה עתידנית, כמו חליפות חלל מתכתיות, או עיצובים המשופעים ממדע בדיוני; רובם שאבו את השראתם מאלמנטים ארציים שמספקת האמנית הגדולה מכל: אמא טבע. תחשבו אמא אדמה, ולא "בלייד ראנר". תוך הדהוד וחגיגה של אלמנטים שנמצאים בסכנת הכחדה שהעתיד מאיים להרוס, מרבית הקולקציות, הטכנולוגיות, והחומרים שהודגשו בכנס שיקפו בבירור את המרקמים, את הצבעים, את הדוגמאות, ואת התהליכים המגוונים של עולם הטבע. למשל, בהרצאה הראשונה, דניאל דיקובסקי, מנהל פיתוח הדפסת תלת ממד בחברת סטרטאסיס, הציג שימוש בפיתוחים טכנולוגיים חדשניים בהדפסת תלת ממד עבור מגזר האופנה. כפי שניכר בנעלי הקוטור בצבעי שחור וניוד, Tree Root, בעיצובם של איריס ואן הרפן וראם ד. קולהאס, שעבדו עם חברת סטרטאסיס על קולקציית הקוטור שלהם לשנת 2013, אמנם אין כל ספק שהדפסת תלת ממד משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות כדי ליצור מוצרים חדשניים מחומרים מודרניים, אך כשמדובר בהשראה, גם אופנה עתידנית עדיין מושרשת בצורות ובקווים של עולם הטבע; לכו לראות את הנעליים האלו בעצמכם בספריית החומרים בקומה השנייה.
את ההשראה הטבעית שבאה לידי ביטוי לכל אורך הכנס, ביטא מעצב הכובעים סטיבן ג'ונס בצורה הטובה ביותר: "אני מרבה לשאוב השראה מהטבע. צריך רק להסתכל על שקיעה, או על עלה. אבל קשה להתעלות על המקור, לא?"
לגדל שמלה (BioCouture)
לעומת זאת, אחת ההרצאות המעניינות והבלתי נשכחות היתה של מעצבת האופנה סוזן לי מלונדון, שהציגה את חברת BioCouture שבבעלותה, שעוסקת במחקר בתחום קיימות אקולוגית. החברה הרקיעה שנות אור מעבר לשימוש בטבע כמקור השראה עיצובי גרידא, והמחקר החדשני של סוזן לי וחברת BioCouture מציג חזון דמוי מדע בדיוני: שימוש בחיידקים כדי להעמיד את אמא טבע בתפקיד יצרנית חומרים, מעצבת, ותופרת.
תוך שימוש באמבטיות של תמיסת תה ירוק קומבוצ'ה עם תרביות חיות, סוזן לי נותנת לתאית חיידקית לעשות את עבודת הטקסטיל עבורה, כאשר מיליוני חיידקים זעירים יוצרים חומר שקוף. את החומר השקוף ניתן לעצב ולייבש לכדי צורות קשיחות, כגון גזרות לבוש פונקציונליות שניתן לחבר ללא תפירה; במלים אחרות, ללא טקסטיל וללא תפרים היא מצליחה "לגדל בגד במכל מלא נוזלים". במהלך ההרצאה הציגה סוזן לי את רב-תכליתיותו של הבד שגודל על ידי חיידקים, תמונות של בגדים לבישים, כמו ז'קט "ג'ינס" צבוע. אפשר שתהליך זה נראה עתידני ודמיוני מדי, אך באופן אירוני נדרשה חזרה לטבע ולטכנולוגיות מסורתיות כדי שהביגוד שגודל על ידי חיידקים יהיה עמיד בפני מים, עובש, ושבירה תוך התאמה של טכניקה יפנית עתיקה בשם kakishibu שעושה שימוש בפרי האפרסמון כדי שהקימונו יהיה עמיד בפני מים.
קיימות ואחריות (H&M)
אמנם קצת קשה להפתיע ולבטא קיימות עוד יותר משמלה שגודלה בתה ירוק ותפרה את עצמה, אך את ההרצאה המטלטלת ביותר נתנה קטרינה מידבי העומדת בראש המחלקה לאופנה וקיימות בחברה השבדית המצליחה H&M. זה היה יותר ממרענן ומעורר השראה לשמוע שחברה עולמית מובילה ורחבת היקף כמו H&M עומדת מאחורי המחויבות הכוללת שלה למודעות סביבתית ולהשפעה אקולוגית מינימלית. במידה רבה בזכות המקורות הגיאוגרפיים שלה, חברת H&M חדורה בערך השבדי המסורתי שכדור הארץ שייך לכולנו, ועל כן על כולנו לפעול למען הגנתו. ריגשה אותי מאוד המחויבות הכנה של קטרינה מידבי ושל H&M, וכן המאמצים המוחשיים לשלב אחריות אקולוגית הן אישית והן עסקית בכל ההיבטים של התנהלותה. חברת H&M לא רק ערכה מחקרי עומק על ההשפעה שיש לחומרים שונים על הסביבה במהלך מחזור חייהם, מייצור טקסטיל, למדפי החנויות, לארונות הבגדים של הלקוחות, אלא גם התאימה את החומרים ואת הפרקטיקות שלה בהתאם. החברה השתמשה בנתונים שהתקבלו כדי ליצור קולקציות אורגניות ומודעות, כמו קווי כותנה אורגנית, משי אורגני, קנבוס אורגני, פשתן אורגני, ועור אורגני שהם יותר ידידותיים לסביבה, ואולי אף מהפכניים. היוזמות הידידותיות לסביבה של חברת H&M אף הרחיקו לכת ופעלו לחינוך החקלאים השבדים בנושא ההשפעה שיש לשימוש שלהם בכימיקלים ובמים על הסביבה, ובנוסף גם פעלה לחינוך הלקוחות שלה בנושא צמצום ההשפעה הסביבתית שלהם באמצעות "תגיות מודעות ירוקות".
לוחמת אופנתית למען אמא טבע (הרהורים אישיים)
הכנס של שבוע העיצוב חולון 2013 שינה באופן דרסטי את הפרספקטיבה שלי על עתיד האופנה מהשאלה "מה ללבוש?", לשאלה "מה תהיה ההשפעה על הפלנטה שלנו בהמשך?". על ידי יישום פתרונות פשוטים כמו לכבס בגדים לעתים רחוקות יותר, לייבש באוויר במקום במכונה, להשתמש במקלחת במקום במגהץ לאידוי בגדים, ולהיות מודעת יותר לגבי השאלה של לאן הולכים הבגדים שלי אחרי שסיימתי ללבוש אותם, אני מקווה לתרום לקיימות מתוך אחריות אישית. תוך שאני חדורה בפרספקטיבה חדשה ועושר של ידע חדש, שבוע העיצוב חולון לימד אותי שהעתיד של האופנה לא נמצא בתחנת חלל באיזו גלקסיה רחוקה, אלא ניתן למצוא אותו בשפע של האמנות הטבעית שסובבת אותי. העלה, הצדף, ושורשים של עץ כולם קנבסים חיים מעוררים השראה שזקוקים להגנתנו, ובו זמנית מהווים מקור השראה לחומרים ולטכנולוגיות שמניעים קדימה את העתיד את האופנה; והכי חשוב, לעולם שוב לא אוכל לשתות תה ירוק קומבוצ'ה מבלי לקוות שאמא טבע תתגמל אותי על מאמצי השימור שלי עם מתנה ספונטנית בצורה של בגדי קוטור שגודלו ונתפרו על ידי חיידקים.
