המאמר פורסם לראשונה בקטלוג התערוכה מצב הדברים – עיצוב והמאה ה-21
יותר מאשר אי פעם בעבר, אנשים בעולם כולו חיים כיום במצב של חרדה מוגברת, המתעוררת בעקבות סכנות אמיתיות ומדומינות כאחד. כתוצאה מרגישות מוגברת זו לסיכונים ואיומים שונים, אנחנו עסוקים בשאלה היכן נמצא סביבה מוגנת לחיות בה את חיינו. כיום, הגורמים המשמעותיים ביותר המעוררים תחושות של חוסר אונים והתפוררות חברתית הם המשבר הכלכלי הבינלאומי, המלחמות המתנהלות ברחבי העולם, אימת הטרור, מחלות מדבקות ומסוכנות, ההרס האקולוגי הגובר, אסונות טבע והפער ההולך וגדל בין העשירים לבין יותר מ-1,2000,000,000 האנשים החיים על פחות מדולר אמריקאי אחד ליום.
התפשטותה של תופעת החרדה החברתית הובילה לשינוי משמעותי בכמה תחומי עיצוב עכשווי. באופן מסורתי, עיצוב הוגדר כ"טוב" לפי מידת התאמתו למוסכמות אסתטיות משתנות, עלותו ומידת הפונקציונליות שלו. במהלך העשור האחרון, מעצבים עכשוויים שמים דגש גדל והולך על צורכי הלקוח ועל ייחודיות – מגמה הנובעת מהשימוש בטכנולוגיות חדשות ובאינטרנט. יחד עם זאת, במהלך השנים האחרונות גדל גם מספר המעצבים הבינלאומיים המנסים לעורר את מודעות הציבור לבעיות גלובליות המשותפות לכולנו. כפי שמדגימים כמה משתתפים בתערוכה "מצב הדברים", ניתן להסב תשומת לב לבעיות מסוג זה על ידי עיסוק בנושאים המעוררים חרדה ובסכנות ספציפיות, או על ידי יצירת עבודות הפועלות ישירות לפתור בעיות המהוות איום ממשי על חייהם של אנשים.
עד שלהי 2008, פריחתה של הכלכלה הגלובלית באה לידי ביטוי במתן אשראי ללא גבולות ומשכנתאות ללא בטחונות, ובצריכת מוצרי מותרות בלתי-נחוצים. עם חלוף הזמן, ובמיוחד לאחר קריסת שוק המניות הבינלאומי, חל גידול משמעותי במספר האנשים העניים, המובטלים וחסרי הבית, בעוד שחברות רבות וחנויות בבעלות פרטית קרסו ונעלמו. אחת העבודות המשמשות כמטפורה לעידן המשבר הכלכלי היא עבודתו של מרסל וונדרס (Wanders) חיסול אגרטל קופת החיסכון. זוהי התוספת האחרונה לאוסף החרסינה של חברת העיצוב מויי (Moooi), המיוצר על-ידי חברת הקרמיקה ההולנדית רויאל דלפט (Royal Delft). אגרטל הפורצלן מעוצב כקופת חיסכון בצורת חזרזיר.3 בדרך-כלל, הכסף שנאגר בקופה מסוג זה מחולץ באמצעות פקק גדול בבטן החזרזיר. בעבודתו של וונדרס, לעומת זאת, המעבר מעידן של שפע לעידן של משבר מיוצג באמצעות פטיש הזהב המוצמד לקופה ועיני החזרזיר, העשויות מטילי זהב דמויי מטבעות. נוכחותו של הפטיש, המיועד לנתץ את הקופה, מצביעה על מצב חרום, ומרמזת שלא יהיה עוד צורך בקופה בעתיד הנראה לעין.
כפי שהאופנה העכשווית מוכיחה, בעיתות משבר נחשבת ענידתם של תכשיטים יקרים, ובמיוחד של תכשיטי זהב, לראוותנית ופסולה, כך שישנה נטייה להצניע אביזרים המצביעים על עושר. הסוואת סממנים של שגשוג כלכלי מקבלת ביטוי אירוני בעבודותיהם של קשאיאר נאימאנאן (Naimanan) וטוביאס וונג (Wong). סדרת העבודות של נאימאנאן עושר חבוי הופקה לאחרונה בשיתוף-פעולה עם בית החרושת הגרמני נימפנבורג (Nymphenburg), הידוע מאז המאה ה-18 בזכות צלחות וחפצים יפהפיים בסגנון הרוקוקו, המצוירים בעבודת יד. אך נאימאנאן בחר להצניע את יופיים של הכלים, ובכך לחתור תחת המסורת של שפע ראוותני. במקום לעטר את פניהם של כלי הפורצלן, הוא השתמש במוטיבים דקורטיביים מתקופת הרוקוקו בכדי לקשט את תחתיתם בלבד, כך שרק בעליהם והמשתמשים בהם יהיו מודעים לקיומם.
טוביאס וונג וקרינה שולץ חתרו באופן דומה תחת הנהייה אחר אביזרים יקרי-ערך בעבודה מרגע לרגע. לקחו וונג ושולץ שעון זול של חברת קסיו, רוקנו את תוכנו, ומילאו את החלל הריק בקריסטלים שחורים של חברת סוורובסקי (Swarovski), שבמבט ראשון אינם מושכים תשומת לב. כך הפך השעון לצמיד המורכב מקריסטלים משובחים ורצועת שעון זולה. הארכיטקט אנדריאס אנגלידאקיס נוקט באסטרטגיה שנראית ברגע הראשון הפוכה לזו שבה משתמשים נאימאנאן ווונג.
בסדרת הרהיטים עטופים בזהב, מצא אנגלידאקיס דרך זולה להוסיף נופך של יוקרה לחלל ביתו. תוך כדי קריצה לרהיטים הצרפתיים מצופי הזהב ששימשו את בני האצולה במאה ה-18, הוא מכסה רהיטים מודרניים ופשוטים ביריעות של רדיד מתכת מוזהב.
במהלך העשורים האחרונים, נפט הפך ליקר-ערך וקשה להשגה יותר מזהב טהור. לאחרונה, הוא הוביל להתפרצות של כמה מלחמות בינלאומיות, ולפער גדל והולך בין המדינות שבהן הוא בנמצא ולבין אלו שבהן מורגש מחסור ב-"זהב השחור". בכדי להדגיש את ערכו של הנפט בכלכלה הגלובלית, קורי אינגרם (Ingram) יצר את העבודה גולמי – מהדורה מוגבלת של חמישים בקבוקי בושם יפהפיים המכילים כל אחד 50 מ"ל של נפט גולמי, ומשווקים בעטיפה אלגנטית במחיר 280 דולרים ליחידה. זוהי עבודת אמנות שהיא בו-זמנית גם מוצר מותרות, שכן חבית של אותו נפט גולמי עולה כמעט מיליון דולרים. העבודה, המתייחסת באופן אירוני לחששותינו ממחסור בנפט, מכריחה אותנו לקחת בחשבון עתיד שבו אוצר הטבע הזה, שפעם היה קיים בשפע, יתכלה לגמרי.
הפנים האחרות של המשבר הכלכלי הם אותם מיליוני אנשים במדינות מתפתחות המתים מעוני, רעב, מים מזוהמים ומחלות כגון איידס. אין להם גישה ליתרונות שמקנים טכנולוגיות, מוצרים ושירותים מערביים, והם מבודדים יותר ויותר מהעולם המפותח. במהלך העשור האחרון, חל שינוי משמעותי אצל מספר גדל והולך של מעצבים מערביים, הלוקחים על עצמם יוזמות חברתיות ומתחייבים לעסוק בעיצוב אחראי. המוצרים שהם מעצבים, ושאינם בהכרח אסתטיים במיוחד, משנים את חייהם של אנשים באופן דרמטי, ולעיתים אפילו מצילים אותם.
יותר מביליון אנשים בעולם כיום עדיין חיים ללא גישה למי-שתייה נקיים. בכדי להלחם בתופעה זו, חברת ווסטרגארד פרנדסן (Vestergaard Frandsen), המתמחה בפיתוח טכנולוגיות למטרות הומניטאריות, המציאה את מתקן טיהור המים Lifestraw, המיוצר בגרסה אישית ובגרסה משפחתית (Lifestraw Family). זהו מתקן פשוט, קטן ונייד, הפועל ללא שימוש בחשמל או בסוללות, ומסוגל באופן מוכח לסנן 99.9 אחוזים של כל סוגי הבקטריה, הווירוסים והפרזיטים הנמצאים במים. המתקן לשימוש משפחתי מסנן מינימום של 18,000 ליטרים, ובכך מספק מי-שתייה בטוחים למשפחה בת שבע נפשות – גודל המשפחה הממוצע באפריקה שמדרום לסהרה – במשך שלוש שנים שלמות.
עוד מוצר הנותן מענה לצורך במי-שתייה נקיים הוא מטלו (Matlo), שעוצב על-ידי דושי לוין (Doshi & Levien) כתחליף אקולוגי ולא-יקר לקירור וסינון מים: לא נדרש חשמל כדי להפעילו, וניתן לייצר את מרכיביו העיקריים מחמר מקומי. הוא מבוסס על כלי טרה קוטה מסורתיים המצויים ברוב הבתים בהודו, ומיועד לשימוש על-ידי אוכלוסיות עניות באזורים לא-מפותחים של העולם. העיצוב משלב את הסגולות המקררות של החמר (שנוצק לתבניות במצב נוזלי ואז מועבר לשריפה), עם מסנן קרמי בעל יעילות גבוהה עשוי דיאטומיט – חומר החוסם מעבר של חומרים רעילים. התוצאה היא מתקן נייד המספק מים בטוחים לשתייה.
שתיים מהבעיות הקריטיות בעולם המתפתח הן בידוד והעדר השכלה. למרות שאיש אינו יכול לחזות איך יראה העולם שיירשו ילדינו, התכיפות הגוברת שבה הוא משתנה דורשת מאיתנו להכין את כולם להיות אזרחים גלובליים. מספר מעצבים כיום מתייחסים בעבודותיהם לאתגר זה. החברה שלא למטרות רווח KVA MATx עיצבה מוצר בשם אור נייד בכדי לספק אור לחלק משני ביליון האנשים שחיים כיום ללא חשמל. לוחות פוטו-וולטאיים גמישים מוכנסים לתוך מעטפת בד שניתן לייצר באופן מקומי משמיכות ארוגות, בגדים או בדים; המערכת מופעלת על ידי מטען של אנרגיה סולרית, ומפיקה אור לבן בהיר במשך חמש שעות רצופות. המוצר שוקל פחות מרבע קילו, וניתן לקפל או לגלגל אותו למטרת משלוח, ולשאת אותו בקלות על הגוף. הוא משרת קהילות ילידיות באזור הסיירה מדרה במקסיקו מאז 2005, ופרויקטים חדשים של אור נייד נמצאים כעת בפיתוח עבור אוכלוסיות בניקרגואה ובאזור האמזונס בברזיל ובוונצואלה.
בשנת 2002 יזם פרופסור מאוניברסיטת MIT בשם ניקולאס נגרופונטה (Negroponte), בשיתוף עם חברת Fuseproject מסן פרנסיסקו, פרויקט בשם מחשב נייד עבור כל ילד. התוצאה הייתה מחשב פשוט שצורך מעט אנרגיה, ושעלות ייצורו נמוכה. הוא נכנס לראשונה לשימוש בכפר קטן ומבודד בקמבודיה, שם שינה באופן מהפכני את חיי הילדים, ומאז הוא נמצא בשימוש בארצות מתפתחות ברחבי העולם. המחשב, שאותו ניתן לחבר לרשת האינטרנט ולהטעין בתוכנות המעודדות יוזמות למידה אישיות, פתר את בעיית הבידוד שבו חיים רבים מהילדים העניים ביותר בעולם, וחשף אותם לחוויות לימוד גלובליות. הגרסה המעודכנת ביותר של המחשב, הנקראת מחשב נייד עבור כל ילד , XOXO שונה לחלוטין מהפורמט המוכר של מקלדת ומסך. במקום זאת, מסך המגע של המחשב מהווה משטח שאפשר להשתמש בו מכל כיוון, כך שהוא מאפשר דרכים חדשות לשחק עם מידע ולתקשר. התוצאה היא מוצר שאינו משמש רק כמחשב נייד, אלא גם כספר ולוח. המחשב החדש הוא דק, פשוט ורך למגע, כמו תיק – ללא מקלדת, מקשים, מתקנים נלווים וחיבורים הנראים לעין.
בשנה האחרונה בלבד, מגפת האיידס באפריקה גרמה למותם של מיליונים, כשהיא מדביקה לעיתים קרובות אחד או שניים מתוך כל שלושה אנשים באזורים מסוימים; עד כה, הפכה המחלה יותר מ-11 מיליון ילדים ליתומים. מכשול משמעותי למניעת התפשטות נגיף האיידס הוא סירובם של גברים רבים להשתמש בקונדומים. בכדי לעודד שימוש בקונדומים, עיצבו ווילם ואן רנסבורג (Van Rensburg) ורואלף מולדר (Mulder), מחברת העיצוב ,XYZ Design מוליך לקונדום בשם פרונטו (Pronto). המוליך, שנבחר באופן מפתיע כ-"אובייקט היפה ביותר" בכנס העיצוב אינדבה 2007 (Design Indaba) בדרום אפריקה, מאפשר לבישה מהירה וקלה של הקונדום. בנוסף, הוא משווק בעטיפה צבעונית ומושכת המורכבת מדימויים של גיבורי על, בכדי לשנות את התווית השלילית שמצמידים גברים לשימוש בקונדומים.
לעיתים קרובות מדי, נשים בדרום אפריקה שמאובחנות כנשאיות של נגיף האיידס מרגישות שמוטלת עליהן סטיגמה, ותופסות את המחלה כמרכיב המשמעותי ביותר של זהותן. בכדי להלחם בתופעה זו, מארגנת המעצבת ג'יין סולומון (Solomon) סדנאות "מיפוי גוף", שבהן הנשים לומדות לשנות את גישתן, רוכשות מידע נוסף על המחלה וחולקות את חוויותיהן. הבדים שסולומון מעצבת, תחת השם חבלי הצלה, נוצרים תוך שימוש בטכניקת צביעה מסורתית של בדים אפריקאיים. סולומון יצרה בד כותנה בעל דוגמא שעשויה מדימויים מצולמים של נגיף האיידס, המחוברים באמצעות קווים. במבט ראשון, הדימוי נראה מפתה. אך כשהצופים מגלים את מקורו, תגובתם הופכת לתערובת של משיכה ורתיעה. סולומון מקווה שהבד יסייע לשינוי התפיסה הרווחת לגבי הנגיף, ולביטול האפליה שממנה סובלים אלו החיים איתו על בסיס יומי.
ההרס המתמשך של הסביבה, הבזבוז הניכר של משאבים טבעיים והשכיחות הגוברת של אסונות טבע גורמים לשינויים אקלימיים תכופים ודרמטיים יותר ברחבי העולם. אם מגמה זו תימשך, רבים מאמינים שהיא תוביל בסופו של דבר לפגיעה משמעותית בכדור הארץ ובתושביו. כפי שמציין המעצב יאנה קיטאנן (Kyttänen) מחברת העיצוב ההולנדית Freedom of Creation , רבים כיום מאמינים שתהליך ההתחממות הגלובלית מהווה משבר אקולוגי, בעוד שאחרים מפקפקים בעצם קיומו. זה כמה שנים, שהחברה עוסקת בבניית רשת ייצור גלובלית המתמחה בדיגום מהיר – טכנולוגיה של הדפסה תלת-ממדית המייצרת כמות קטנה של פסולת. קיטאנן עיצב מנורה בשם מנורת מהומה, המעודדת שמירה על הסביבה. האהיל העגול מכוסה בביטויים תלת-ממדיים כגון: "פצצת זמן!", "כבר מאוחר מדי", ו-"פשעים נגד כדור הארץ", כמו גם בדימויי צליבה, שלדים ותמונה של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' וו. בוש. הדימויים מקובעים במקומם באמצעות חוט תיל עבה, שאליו מחוברים כמה אווירונים. האהיל כולו, כולל חלקי המתכת, המפסקים וחוטי החשמל, מורכב מחומרים ממוחזרים. הוא מיוצר בשיתוף עם חברת מגהמן (Megaman), המתמחה בטכנולוגיות תאורה החוסכות אנרגיה ומפיקות מינימום של חום. המעצב מתכנן להמשיך ולמכור את המנורה במהדורות מוגבלות עד שתיפתר בעיית ההתחממות הגלובלית.
מוצר נוסף המתייחס להתחממות כדור-הארץ הוא השטיח התחממות גלובלית של הקולקטיב נל (NEL) השטיח, שעוצב עבור חברת השטיחים ננימרקינה (Nanimarquina), מתריע במתיקות מתעתעת על כך שההשפעות הרות האסון של ההתחממות הגלובלית אינן מזיקות רק לבני אדם; כתוצאה מהשינויים האקלימיים בעולם, כמה זנים של חיות נמצאים כיום בסכנת הכחדה. השטיח הכחול, שבמרכזו אי לבן קטן ועליו דוב קוטב זעיר, נראה ברגע הראשון כפריט דקורטיבי לכל דבר, אך מבט בוחן יגלה שהדוב עומד על משטח קרח שבקושי מספיק לשאת את משקלו. עבור הקולקטיב נל, השטיח הוא קריאה לפעולה: ישנם כ-20,000 דובי קוטב בעולם שאינם יכולים להתקיים אלא באקלים ארקטי. רבים מתים מרעב משום שההתחממות הגלובלית מובילה למחסור גדל והולך באוכל. כתוצאה מכך, הם טובעים כשמרחב המחיה שלהם נמס, ונאלצים לשחות מרחקים בלתי-אפשריים בכדי למצוא משטחי קרח יציבים.4 בשל כך, וכתוצאה מן ההרס האנושי של בית הגידול שלהם במהלך חיפושים אחר נפט וגז טבעי, הארגון המדעי "הסקר הגיאולוגי האמריקאי" (US Geological Survey) מעריך שכשני שלישים מדובי הקוטב ייכחדו ב-50 השנים הבאות. השטיח מהווה תזכורת לכך שהחיים על פני כדור הארץ כולו נמצאים בסכנה גדולה עם התגברות בעיית ההתחממות הגלובלית.
בתגובה לבזבוז המשווע של מוצרים טבעיים, ג'ולי מטיאס (Mathias) ו-וולפנגנג קפנר (Kaeppner), המעצבים של ווקמדיה (WOKmedia), עיצבו סדרת כסאות, שרפרפים ושולחנות בשם פעם אחת. הרהיטים, המיוצרים במהדורה של 20, מורכבים מאלפי מקלות אכילה סיניים זולים. קצותיהם הדוקרניים של המקלות הממוחזרים, המזדקרים כלפי מעלה, גורמים להם להראות מסוכנים. העבודה מהווה קריאה למיחזור, שכן כ-25 מיליון עצים בוגרים נדרשים על מנת לייצר בסין כמות של כ-45 ביליון מקלות עץ חד-פעמיים כל שנה. כך הופכים זוגות כפיסי העץ הצנועים, הנזרקים לאחר השימוש, לסמל של עולם שמשאביו הטבעיים מתכלים והולכים.
למרות הניסיונות לשלוט בטבע במהלך המאה ה-20, האסונות המרובים של השנים האחרונות – גלי טסונמי, רעידות אדמה, מפולות בוץ ובצורות – הוכיחו שבסופו של דבר, הטבע חזק יותר. יש הגורסים שהאינטנסיביות הגוברת והמספר הגדל של אסונות הטבע הם תוצאה של ההתחממות הגלובלית. ב-2005, לדוגמא, הוריקן קתרינה הותיר אחריו יותר מ-2,000 הרוגים או נעדרים, והרס אלפי בתים וחלקי ערים לאורך החוף הדרום-מזרחי של ארה"ב. מאות אנשים טבעו משום שמפלס המים הגבוה לא איפשר את חילוצם. כהכנה לאסון עתידי מסוג זה, יצרה יעל מר (Mer) את העבודה חצאית חילוץ. במקרה של אסון הכרוך בהצפה, החצאית האדומה, האופנתית והשופעת מתנפחת והופכת לקיאק לכל דבר, שביכולתו לשאת אדם אחד.
סכנות אפשריות סובבות אותנו אפילו בבתינו. הסכנה של מגע בין מים לחשמל והפחד משריפה, למשל, מוכרים לכולנו עוד מילדות. Flood Light, עבודתם של מייקל קרוס (Cross) ושל ג'ולי מטיאס מווקמדיה, חותרת באופן פרובוקטיבי תחת הפחד מהתחשמלות. העבודה מורכבת מעשרות חוטי חשמל צבעוניים המחוברים לנורות חשמל ומוטבעים במים. כשמדליקים את האור, נוצרות צורות מוארות וצללים יפהפיים. ("זה רק נראה מסוכן", כפי שאומר קרוס). באופן זה, המעצבים מפלרטטים עם מושג הסכנה, וגורמים לנו לבחון מחדש מה באמת מסוכן.
אחת הסכנות במקרה של שריפה אמיתית בבית הוא שהסרבול והכיעור של מטפים לכיבוי שרפות גורמים לאיכסונם הרחק מאזורי המגורים, וקשה להגיע אליהם במקרה חרום. מטף הכיבוי של פטר ארנל (Arnell), שעוצב עבור החברה HomeHero, לעומת זאת, הוא פריט מלוטש, אלגנטי וארגונומי שגודלו פחות מ-36 סנטימטרים – פריט ש-"אנשים יהיו גאים להציג לראווה על השיש", לדברי המעצב. זרבובית המטף מופעלת בלחיצת כפתור, ויד אחת מספיקה בכדי להשתמש בו.
מלחמות שנדמה שאין להם סוף, איום הטרור וחילוקי דעות מרובים בנושאי דת, פוליטיקה, שימוש במשאבים טבעיים וזהות אתנית קיימים כיום בעולם כולו. כפי שהאמן והמעצב מייקל מינלי (Minelli) מציין, "ה-11 ב-ספטמבר 2001 שינה את האופן שבו אני תופס את העולם. זו הייתה טראומה איומה, שאחריה לא רציתי להמשיך באותה עבודה". בעקבות זאת, יצר מינלי סדרה של דמויות פורצלן בשם לא מאת כולם. ממרחק, העבודות נראות כמו פסלונים אלגנטיים מהמאה ה-17 או ה-18. מקרוב, לעומת זאת, ניתן לראות שהם סדוקים, בקועים, ומלאים שקעים וטביעות אצבעות. למרות שלא היה לו ניסיון עבודה קודם במדיום זה, מינלי רצה לאתגר את מוסכמות היופי השטחי, השלמות והאלגנטיות המיוחסות לפורצלן. בנוסף, כל אחת מהדמויות מייצגת נושא שהוא מעורפל ומטריד באופן מכוון, וצפוי להוביל לפרשנויות שונות. בעבודה ראש ההר, לדוגמא, אדם בודד עומד על ערימת הריסות. תווי פניו מטושטשים, והוא חובש משהו שנראה כמו טורבן או כובע. הוא לובש אפודת נפץ מכוסה במקלות דינמיט, המרמזת לכך שהוא מחבל מתאבד. באחת מידיו הוא מחזיק אביזר בלתי-מזוהה, ושתי זרועותיו מורמות במחווה של תחינה, פקפוק או תפילה רגע לפני הפיצוץ. עבור חלק מהצופים, הדמות חובשת הברדס בעבודה הציורי (חמלה) תעורר מייד אסוציאציה לכלא אבו גריב, ואילו אחרים עשויים לחשוב שמדובר בהתייחסות לקו קלקס קלאן או לאדם חבוש ברדס הנדון לתליה. העבודה בזמן, לפני ואחרי מתייחסת לשיטפונות הקשים שנגרמים על-ידי אסונות טבע כמו הוריקן קתרינה וגלי הטסונמי ההרסניים של העשורים האחרונים: רגל בודדת ויד האוחזת בתיבת דואר מבליחות מתוך מים סוערים, וחלקי הריסות צפים בקרבת כבשה הנצמדת לכמה פיסות עץ בעוד המים מתגבהים סביבה.
הטפטים של ג'סיקה סמית' (Smith), השייכים כביכול לעולם העיצוב הביתי, משמשים את המעצבת בכדי לחקור נושאים עכשוויים באמצעות דימויים מלאי סתירות ופרטים בלתי-צפויים. דוגמאות הטקסטיל שלה, המבוססות על מקורות היסטוריים, נראות במבט ראשון כפשוטות ותמימות, אך הן מכילות פרשנויות אירוניות על החיים כיום. בעבודה ריגול מעל סין, סמית' שמה את הדגש על יחסיה הבעייתיים של ארצות הברית עם המעצמה האסייתית, שאיתה כמעט ולא היה לה קשר במהלך המאה ה-20. בדוגמת טקסטיל אחת, נדמה לנו שאנו מתבוננים בדימוי בסגנון סיני, מן הסוג שהיה אופנתי במערב בשלהי המאה ה-19 (Chinoiserie). אך מבט בוחן מגלה שסמית' שילבה בתוך הדימוי הדקורטיבי פרט עכשווי ביותר – מטוסי ריגול צבאיים שחגים מעל הנוף הסיני. אמירה פוליטית גלויה זו מדגישה את ההיסטוריה הסבוכה של היחסים בין המערב לבין אסיה. כפי שמציינת המעצבת, "למרות שהפרשנות שלי היא לעיתים קרובות אירונית, אני שואפת לכך שהאמנות שלי תצא באמירה כוללת יותר. אני מקווה ליצור עבודות שיעוררו מחשבה".
סטריאוטיפים הנובעים מבורות והעדר סקרנות עומדים בבסיס רוב המלחמות ומעשי הטרור. דעות קדומות כנגד מגוון של דתות, קבוצות אתניות, גזעים, מגדרים, עמדות פוליטיות ותרבויות ממשיכות להתקיים ברחבי העולם, ואף מתגברות במקרים מסוימים – למרות כמות המידע העצומה הנגישה דרך האינטרנט. יחסית לגודלה, העיר ניו יורק היא אחד המקומות שבהם חיים זה לצד זה ביחסים טובים המספר הגדול ביותר של אנשים שונים. בו זמנית, העיר הייתה – וייתכן שתחזור להיות – מוקד לפעולות טרור. בכדי לייצג את המציאות ההטרוגנית הזו, לורן וקונסטנטין בוים (Boym) יצרו את העבודה קוביות בבל, על-שם הסיפור התנ"כי שבו אלוהים בולל את שפתם של בוני המגדל בכדי שלא יוכלו להבין זה את זה. העבודה מורכבת מסדרת דמויות עץ המעוצבות וצבועות בפשטות, והמייצגות כל אחת קבוצה אתנית או דתית שונה: מוישה היהודי, נפיסה המוסלמית, מרי הקתולית, צ'ן הסיני וחוזה הלטינו-אמריקני. הדמויות מסמלות רגע עתידי שבו רוב החרדות החברתיות המציפות אותנו כיום יתפוגגו, ומגלמות תקווה שהילדים שישחקו בהן יהיו הראשונים לחתור לקראת קיום משותף ושלום עולמי.
