טעימה מתוך התערוכה "Paper Taste" בה מוצגות יצירות אמנות ועיצוב של 28 יוצרים מהארץ ומהעולם העושים שימוש בנייר כחומר גלם.
נייר הוא אחד המוצרים המשמשים אותנו ביום יום כמעט בכל תחומי החיים. הוא מופיע בצורות רבות וניתן להפיק ממנו מגוון רחב של תוצרים. בגלריה "דיזיין ספייס" שבתל אביב בחרו לתת טעימה מהאפשרויות שפותח הנייר כחומר גלם ולהציג אוסף יצירות אמנות ועיצוב המאדירות את החומר הפשוט והזול.
ההיסטוריה של הנייר מתחילה במצרים העתיקה ובגיליונות הפפירוס שהופקו מצמח הגומא. אמנם תהליכי ההפקה של הפפירוס שונים מתהליך הפקת הנייר כפי שאנחנו מכירים כיום, אך מקור השם נייר בשפות רבות מגיע מ"הנייר הראשון" – paper באנגלית, papier בצרפתית, papir בנורבגית ועוד. את גילוי תהליך ייצור הנייר מייחסים ל"חכם סיני עתיק" בשם צ'אי לון בתחילת המאה השנייה לספירה. מסין התפשט הידע על שיטת הפקת הנייר לקוריאה, יפן ופרס ובהמשך למזרח התיכון, לאירופה, ולשאר מדינות העולם.
בעבר, כמות הנייר הזמינה הייתה קטנה ורק עשירים יכלו להרשות לעצמם לרכוש נייר או אובייקטים העשויים ממנו. התפתחותן של שיטות ומכונות לייצור נייר הפכו את החומר זמין יותר ועם כניסת השיטות התעשייתיות והייצור ההמוני הוא הפך זול ונגיש לכולם. למול הנונשלנטיות בה אנחנו תופסים את החומר המקיף אותנו, מעניין לראות יוצרים הנותנים כבוד לחומר ולאפשרויות שהוא מזמן.
האובייקט הראשון שתפס את עיניי בכניסה לחלל התערוכה הציג מאות פרפרים עשויים קיפולי נייר, תלויים על חוטים באופן בו הם יוצרים מבנה עדין ויפהפה. האובייקט בעיצובה של טסויו סנטוצ'ו (Tsuyu Sentocho) נעשה בהשראת מפגש עם להקות פרפרים שהציפו את השמים בעת ביקור שורשים בעיר הולדתו של אביה. עם זאת קשה להתעלם מהדמיון למנהג המקובל בתרבות היפאנית על פיו נהוג להכין 1000 קיפולי עגורים, להשחיל אותם על חוט ולהניח אותם במקדש כסימן למזל ועם אמונה מוכרת על פיה מי שמקפל 1000 עגורים יזכה בהגשמת משאלה. שם האובייקט – Mesdames Butterflies – המתכתב עם שם האופרה של פוצ'יני, בה חלומה של "מאדאם באטרפליי" לחזור ולחיות עם בעלה-קצין הצי האמריקני נשבר לנוכח המציאות – ממסמס את האסוציאציה של מזל והגשמת משאלה ומעצים את הפואטיקה השברירית של האובייקט.
מסורת קיפולי הנייר היפאנית מופיעה גם בעבודתה של אילנית כהן – מערכת כלי קיבול מנייר. כהן, גרפיקאית במקצועה, בחנה את היכולת לתת למשטחים דו ממדיים טקסטורה תלת ממדית והשתמשה בטכניקה המסורתית ליצירת סדרת אובייקטים פיסוליים.
טכניקת עבודה נוספת שמקורה במזרח היא חיתוכי הנייר. הדהוד למסורת עתיקה זו ניתן לראות בעבודות של ליאת ליבני שמפסלת את שכבות הנייר החתוכות ומציגה תמונות נוף תלת ממדיות – הר לבן, הר פוג'י ועיר לבנה.
גם עבודותיו של עמי נבו מציגות חיתוכי נייר בתלת ממד. נבו משתמש בחבילות דפי A4 כחומר גלם ובונה מתוך שכבות הדפים אובייקטים תלת מימדיים דוגמת כסא וארון. בעבודה הוא מתייחס למעבר של מעצבים מעבודה בחומר לעבודה במחשב. כמו כן דרך שם העבודה ובחירת האובייקטים הוא מתכתב עם סבו – מרדכי, שהיה נגר.
הזמינות הרבה של הנייר בסביבה היומיומית מספקת ליוצרים חומר גלם מגוון. מאיר סידי משתמש בחיתוכי פסים של נייר צבעוני מקטלוגים וניירת שהוא אסף בגלריות ובתי קפה בהם הוא הסתובב כמו במשיכות מכחול ומציג ציור בנייר.
יפעת שמלץ משתמשת בדפי זהב ישנים ותחת הכותרת "what a waste" היא מציגה אובייקטים לישיבה ולאחסון העשויים מהדבקת שכבות של עמודי דפי זהב על גבי צורות בסיס. בכך היא מבטאת מודעות אקולוגית לבזבוז העצום של נייר לשם הדפסת ספרי דפי זהב, יחד עם הפוטנציאל הגלום בהם כחומר גלם ליצירה חדשה.
טל גור משתמש בעיתון היומי כחומר גלם ליצירת עיסת נייר אותה הוא מיישם על גבי תבנית מתנפחת. את הקליפה שמתקבלת לאחר התייבשות העיסה וריקון התבנית מאוויר גור הופך לגוף תאורה תלוי בשם "News".
גם דן הוכברג עושה שימוש בעיסת נייר ומציג שעון בו המנגנון נמצא בתוך אריזה מעיסת נייר שהופכת לגוף השעון עצמו. כמו כן הוא מציג סדרת עבודות בהן עיסת הנייר מופיעה כמסגרת וכיצירה הממוסגרת בו זמנית.
היכולת לשחק עם טקסטורות ועם משטחי נייר ליצירת אובייקטים פיסוליים פונקציונאליים מופיעה בעבודות דוגמת "papela" – מנורת נייר בעיצובה של מירב ברזילי. האובייקט, שמגיע ככדור נייר מקומט, מקופל וללא צורה, הופך במספר פעולות פשוטות לאהיל.
גם רותי בנאי יוצרת גופי תאורה מנייר. תחת השם "עמוד" היא מציגה מנורה עומדת המזכירה את עבודותיו של איסאמו נאגוצ'י המתמרן בין אובייקט פיסולי לפונקציונאלי בגופי תאורה מנייר שהפכו מקור השראה וחיקוי בתעשיית התאורה (Akari Light Furniture). לצד גוף התאורה מציגה בנאי אובייקט פיסולי נוסף – "סבך", העשוי נייר מסקינטייפ המלופף סביב חוטי ברזל.
בתערוכה מוצגות עבודותיהם של 28 יוצרים מהארץ ומהעולם. בחירת העבודות בתערוכה אינה אחידה, אך היא פורשת מנעד רחב של דרכי שימוש ויצירה בחומר הנגיש ומאפשרת למבקרים בתערוכה טעימה קטנה ומהנה מעולם האפשרויות שפותח הנייר כחומר גלם.
"Paper taste" ; עד ה- 15.07.2011 ; אוצרת: אמי שחר ; גלריה Design Space , רחוב אליפלט 26, תל אביב.
