שבוע העיצוב חולון התקיים השנה בחול המועד פסח. לצד פתיחת התערוכה במוזיאון ושלל תערוכות ואירועי עיצוב ברחבי חולון, הגיעו 18 מנהלי שבועות עיצוב בינלאומיים כדי להכיר את המעצבים הישראלים ולראות את התוצרת המקומית. ישבתי לראיון עם שפלה שוביץ, המשמשת כאוצרת ויועצת למוזיאון לאדריכלות ועיצוב בליובליאנה.
שבוע העיצוב חולון התקיים השנה בחול המועד פסח. לצד פתיחת התערוכה "מעצבים פלוס עשר – 42 דרכים להיות מעצב", המתמקדת בעיצוב ישראלי ושלל תערוכות ואירועי עיצוב ברחבי חולון, הגיעו 18 מנהלי שבועות עיצוב בינלאומיים כדי להכיר את המעצבים הישראלים ולהתוודע אל התוצרת המקומית. במהלך שלושה ימים אינטנסיביים נפגשו המנהלים עם מאות מעצבים ישראלים, חלקם מעצבים צעירים שסיימו את לימודיהם במחלקות העיצוב השונות בשנים האחרונות וחלקם מעצבים ותיקים שפועלים כבר שנים רבות בזירה המקומיכת, מלמדים ומציגים בתערוכות השונות.
בין המנהלים נמצאת גם שפלה שוביץ (Špela Šubic), שכיהנה בין השנים 2002 – 2010 כראש BIO – הביאנלה לעיצוב שבסלובניה וכיום משמשת כאוצרת ויועצת למוזיאון לאדריכלות ועיצוב בליובליאנה, שם גם נערכת הביאנלה מידי שנתיים.
BIO – ביאנלה לעיצוב (Biennial of Design) נוסדה בשנת 1964 ומתקיימת בליובליאנה מאז. האירוע הראשי של הביאנלה הוא תערוכה מרכזית אותה אוצר ראש הביאנלה שפועל תחת המוזיאון לאדריכלות ועיצוב (MAO) מאז שנוסד המוזיאון בשנת 1972. הביאנלה, כאירוע עיצוב סלובני, נוסדה במטרה לקרב את מקצוע העיצוב ואת תעשיית העיצוב אל לב הציבור הרחב, ליצור מודעות לחשיבות העיצוב כמו גם לפיתוחו ברמה הלאומית, תוך קידום העיצוב הסלובני במישור הבינלאומי והצגת הטרנדים העכשוויים בעולם העיצוב התעשייתי. בנוסף לתערוכת העיצוב המרכזית, מתרחשים ברחבי העיר בזמן הביאנלה תערוכות נוספות, הרצאות בנושאי עיצוב, סדנאות שונות לילדים ולצעירים, סדנאות חינוך שונות למבוגרים ופאנלים שנועדו ליצור שיח חברתי תרבותי בנושאי העיצוב השונים.
השנה אוצרות את התערוכה צמד המעצבות ההולנדיות מרגיט וולנברג (Margriet Vollenberg) ומרגו קונינגס (Margo Konings) מסטודיו Organisation in Design, תחת התמה "יחסי עיצוב".
בתשובה, היא מחייכת ועונה לי בשיא הפשטות "קיבלתי הזמנה וזה היה נשמע לי מעניין". אחרי רגע היא ממשיכה ומוסיפה "יש כל כך הרבה שבועות עיצוב בעולם ולכולם חשוב לחפש למצוא מעצבים חדשים, אלה שאולי יישאו את הבשורה הבאה בעולם העיצוב ויפרצו דרכם. זו גם דרך עבורי להפיץ את הביאנלה של ליובליאנה, לכל אלה שלא מכירים את הפעילות שלנו"
האם הכרת את יתר המנהלים שהגיעו לשבוע העיצוב?
"את הרוב הגדול לא הכרתי אישית אלא רק בשם. כשהייתי ראש הביאנלה, וגם כיום כאוצרת ויועצת למוזיאון האדריכלות והעיצוב בליובליאנה, אני מבקרת בעיקר בתערוכות עיצוב ופחות באירועי שבועות עיצוב. ההזמנה לישראל ולשבוע העיצוב חולון הייתה בשבילי גם הזדמנות נהדרת להכיר קולגות ואנשים מרחבי העולם שאוכל להמשיך וליצור איתם קשרי עבודה או שיתופי פעולה עתידיים".
הימים שלכם היו מאוד אינטנסיביים, הצלחת ליצור פה הזדמנויות עסקיות?
"אין ספק שהכרתי כאן לא מעט אנשים שאשמח להמשיך ולשמור איתם על קשר ברמה המקצועית. אני אשמח להמשיך את הדיונים שנוצרו במהלך הימים האחרונים גם באופן מעמיק יותר. החלו להתפתח ניצנים של אפשרויות לעתיד כמו החלפת תערוכות או שיתופי פעולה שונים שנכון לעכשיו עוד מוקדם מלדבר עליהם"
איך התרשמת מהמעצבים הישראלים?
"ההרגשה שלי מהימים האחרונים הייתה שהמעצבים הישראלים מאוד ממוקדים עסקית, הם מאוד מקצועיים ויודעים לאן לכוון כדי לנסות ולחיות מהמקצוע ולא רק לשרוד, הפרזנטציות שהציגו לפנינו היו ברובן מאוד מרשימות גם ברמה וגם בתוכן שלהן. אני יכולה לציין לטובה את ההתרשמות שלי ממעצבי התכשיטים שראינו, המעצבים הפגינו מקצועיות ויצירתיות ברמה מאוד גבוהה, גם שיתופי הפעולה של חלקם עם התעשייה מהארץ ומחו"ל היו מרעננים ומעניינים"
אם מעצב ישראלי מחליט שהוא רוצה להציג עבודות שלו בביאנלה לעיצוב בליובליאנה איך הוא עושה זאת?
היא צוחקת ועונה "חילקתי כל כך הרבה כרטיסי ביקור שאני בטוחה שמישהו יגיב וישלח אלי חומרים"
ומעצבים שלא הציגו בפרזנטציות ולא קיבלו ממך כרטיס?
"הדרך הנוחה והנכונה ביותר להגיע להציג בביאנלה מתחילה דרך ההרשמה הדיגיטאלית. מעצבים צריכים להירשם ולשלוח אלינו חומרים דרך טופס ההרשמה שאנחנו מעלים און-ליין באתר של המוזיאון והביאנלה. אנחנו מכריזים על פתיחת ההרשמה בעיקר דרך הניוזלטר של המוזיאון שמשמש לנו פלטפורמה טובה להפצה של תכני עיצוב אבל תמיד אפשר למצוא את ההודעה בערוצי אינטרנט נוספים לדוגמה בלוגי עיצוב מובילים כמו דזין"
לפני 6 שנים, לקראת BIO.21 עברה הביאנלה מהפכה דיגיטאלית ונפתחה למעצבים מכל העולם האופציה להירשם באופן מקוון, להציג בתערוכה ולהשתתף בתחרות שהתערוכה עורכת מידי שנה, בה לזוכה מוענק פרס של 5000€ על ידי צוות שופטים בינלאומי מוערך (השנה לדוגמה ישבו בצוות השופטים ג'וליו קפליני, ג'ימי מקדונלד ועוד). באותה שנה נרשמו ושלחו חומרים 421 מעצבים, מתוכם נבחרו 126 מ-18 מדינות.
היו לך צפיות מהמפגש עם המעצבים הישראלים?
"האמת שלא ידעתי למה לצפות. לא הכרתי עיצוב ישראלי והחלטתי במודע שלא לעשות גוגל ולחפש מידע. רציתי להגיע חסרת צפיות, רציתי שתהיה לי הפתעה"
אז הופתעת?
"מאוד" היא עונה. "הופתעתי מהמעצבים ומרמת העבודה והיצירתיות שלהם, הופתעתי גם מצוות המוזיאון. בגלל שהמוזיאון חדש, לא ידעתי למה לצפות, חשבתי שאולי יהיה קצת בלגן בהתנהלות של המקום הצעיר מול מספר רב של אורחים, אבל הופתעתי מאוד לטובה, תמיד היה למי לפנות ותמיד קיבלתי את ההרגשה שלמישהו אכפת"
היום, אחרי יומיים של פרזנטציות ממעצבים ישראלים את יכולה להצביע על מאפיינים של עיצוב ישראלי?
"אני יכולה להעיד שהרבה מהמעצבים הישראלים בוחרים להתרכז באובייקטים קטנים שאפשר לעשות לבד, אני מניחה שזה בגלל הרצון והצורך לעשות הכל לבד. זה אספקט שהפתיע אותי, רמת העיצוב והפריטים גבוהה מאוד בעוד המעצבים עושים כמעט הכול, מתהליך העיצוב דרך היצור ועד ההפצה.
הרבה מעצבים עושים שימוש בסממנים יהודיים ומטים אותם לכיוונים ישראליים מקומיים, זו החלטה מעניינת וטובה להשתמש במסורת כבסיס ליצירה. ראיתי הרבה שימוש ביודאיקה שמאוד מזוהה עם היהדות, הרבה עבודה עם מנורות ועם סמלים מזרח תיכוניים כמו החמסה. חוץ מזה, יש הרבה הומור בעיצוב ישראלי, לדוגמה שתי מעצבות שחיברו שתי כיפות לארנק לכסף קטן. זה סוג של מזכרות מישראל שנראות לי מאוד מוצלחות, גם עם שורשים יהודים אבל גם הומור ועיצוב ישראלי".
איך נראות המזכרות שאפשר למצוא בסלובניה?
"אין משהו שממש מזוהה כמזכרות בסלובניה. אולי בתי הפורצלן הקטנים של המעצב יהונתן הופ שמציג בתערוכה יוכלו לשמש כמזכרות גם בסלובניה. המיניאטורות של הבתים, יש בהן משהו מרענן ונכון בגלל החיבור בין המסורת לבתים ולרחוב האורבני. הפורצלן בסלובניה הוא מסורת עתיקה, ולמרות שהיו ניסיונות ליצור פריטים מודרניים בטכניקות מסורתיות, אין כמעט דרישה ומכירה של פריטים כאלה, הסלובנים אוהבים להיצמד למסורת, לאמנים שמציירים ביד על גבי הכלים, הרבה ציורי קיטש, יותר מידי"
האוטובוס מגיע, אנחנו עולות עם יתר המנהלים ומתחילים בנסיעה לכיוון גלריית התיאטרון בחולון. בדרך היא מסתכל החוצה מתבוננת ברחובות. כשאנחנו יורדות מהאוטובוס היא ניגשת אלי ומוסיפה שהיא חושבת שיש פער גדול בין העיצוב האורבני ברחובות הערים לבין עבודות המעצבים שהיא ראתה בימים האחרונים, שהיא מרגישה שאין שימוש בידע, ביצירתיות וברמה הגבוהה של המעצבים.
רגע אחר כך נכנסנו לתוך גלריית התיאטרון שם מוצגת בימים אלה תערוכה בעקבות תחרות שנערכה לעיצוב "ריהוט ואלמנטים במרחב הציבורי – שפת הרחוב". היא מסתכלת לכיווני, מנידה ראש ומחייכת.
BIO.23 הביאנלה לעיצוב, ליובליאנה, סלובניה
27/9/12 – 11/11/12
