ראיון עם המעצב דוד אמר
"ככל שירבו המגבלות שתטיל על עצמך, תהיה משוחרר מכבלים שמגבילים את רוחך… השרירותיות של המגבלה רק משרתת את הדיוק שבהוצאה לפועל". סטרווינסקי
"לספר סיפורים" היא אחת המגמות הרווחות בעולם העיצוב לאחרונה. בראיון שקיימתי עם המעצב ההולנדי טורד בונטייה (Tord Boontje) הוא יצא נחרצות נגד האמירה שתפקידו של העיצוב הוא לפתור בעיות ודיבר על כך ש"היום חשוב גם לספר סיפור".
גם התערוכה Telling Tales שהוצגה לפני שנה במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון חקרה את הפוטנציאל הנרטיבי של סיפורים. מעצבים רבים הציגו אובייקטים שמקורות ההשראה שלהם הם אגדות, סיפורים ומיתוסים מוכרים.
דוד אמר, מעצב ישראלי המתגורר בלונדון, מושפע גם הוא מספרות וספרים, אבל לאו דווקא מנרטיבים. אמר מושפע דווקא מתחביר ומורפולוגיה.
"יש לי עניין שהתחיל בתואר ראשון בבצלאל והתעצב בחילופי סטודנטים בפריז", הוא אומר בראיון שערכתי איתו לאחרונה. "לקח לי זמן להבין מה מעניין אותי. אני מתעניין פחות בנרטיב, בסיפור כשלעצמו ויותר במורפולוגיה, באופן בו מחברים תווים כדי ליצור משמעות".
אמר גדל בבית שבו היו יותר ספרים מרהיטים וסבא שלו, שהוא קרוי על שמו, היה סופר סתם – איש קבלה ידוע וגם בונה רהיטים. הוא תמיד קרא ובעיקר ספרים בצרפתית אבל רק בפריז כשגילה את ספרו של ז'ורז' פרק – 'החיים הוראות שימוש', החל להבין לאן מובילה אותו הדרך הזו. הוא קרא את כל מה שכתב פרק ומשם הדרך ל"אוליפו" (Oulipo) היתה קצרה. אוליפו היא סדנה לספרות פוטנציאלית, הפועלת מראשית שנות ה-60 ועד היום, ועם חבריה נמנו מתמטיקאים ואנשי ספרות כמו ז'ורז' פרק, ריימון קאנו ואיטלו קאלווינו. הקבוצה ביקשה לחפש מבנים חדשים או תבניות חדשות בכתיבה. הם השתמשו בפלינדרומים (משפטים שאפשר לקרוא מן ההתחלה לסוף ומן הסוף להתחלה באותו אופן) וליפוגראמים (משחקי מילים וכתיבת טקסטים בהשמטה של אות) ועסקו לעתים בבעיות מתמטיות. מטרתם היתה ליצור יצירות למרות כבלים ומגבלות של טכניקות כתיבה שבחרו לעצמם.
"פרק כתב ספר שלם בלי האות e, שהיא הנפוצה ביותר בשפה האנגלית והצרפתית", מספר אמר בהתפעלות. "צריך כמובן להיות וירטואוז של שפה כדי להיות מעניין, מרתק, סוחף ובעל ערך עם כל המגבלות שהוא שם לעצמו", הוא אומר.
ואיך זה בא לידי ביטוי בעיצוב?
בגלריית פרדיגמה בתל אביב בתערוכה שננעלה לפני כשבוע, הציג אמר שולחן בשם Raimond – מחווה לריימון קאנו מייסד אוליפו – העשוי לוחות עץ ממוחזרים עם רגלי אלומיניום, מעין קליבות המאפשרות לאובייקט להתפרש באינספור וריאציות אך גם תוחמות ומגבילות אותו. "יצרתי מערכת מחברים פשוטה," הוא אומר. "המאפשרת ליצור אובייקט בדרכים שונות, זו מעין שיטה ל'כתיבת אובייקטים' הדומה לאופן בו משנים את מקומה של מילה במשפט ועל ידי כך את משמעותה".
אמר מוקסם לא רק משפה אלא גם מטעויות.
"טעויות הן לפעמים החלק המרתק בתהליך", אומר אמר, "והן היו חלק מה'אנטי דיזיין פסטיבל' שהתקיים בלונדון במסגרת פסטיבל העיצוב. הוזמנתי על ידי נוויל ברודי שכתב מניפסט לתערוכה שאצר דניאל צ'רני בשם Mestakes and Manifestos – M&M המניפסט קרא לנער הרגלים רעים, לרענן ולהיות ער ואקטיבי. זו היתה הזמנה לחשוב, לייצר ולדבר על עיצוב."
אמר יצר לתערוכה זו 12 מושבים ובכולם מחברים בעלי זוויות בעייתיות הנראים כמו טעויות. את טקסט המניפסט ריסס על עצים המשמשים לבנייה ואז החל לפרק את הטקסט ולבנותו מחדש במעין תהליך של בנייה, פירוק ובנייה מחדש – מרכיבים יסודיים בעבודתו.
ומה הלאה?
"אני מקווה שיתאפשר לי לעבוד עם יצרנים. לעבוד עם אילוצים אמיתיים", אומר אמר ומספר על פרויקט חדש בו הוא לוקח חלק.
מחלקת המוצרים של ה-RCA בלונדון השיקה קולקציה של מוצרים למכירה המעוצבים על ידי בוגריהם. הקולקציה, First Hand, נבחרה על ידי ראש המחלקה פרופ' טורד בונטייה ומרצה בכיר של המחלקה, גארת ויליאמס. המוצרים בקולקציה מיועדים לפס ייצור וניתן לרכוש אותם דרך אתר מיוחד שהוקם לצורך זה (Design Products Collection website)
הקולקציה שלוותה בתערוכה שהתקיימה בלונדון דיזיין פסטיבל (בין ה-23 בספטמבר ל-7 באוקטובר). באה לענות על הצורך לגשר בין הבוגרים לבין דרישות השוק ולאפשר להם ליצור מוצרים שניתן למכור בכמויות גדולות ולא במהדורות מוגבלות.
ומה עם חופש?
"חופש מלהיב אותי אבל בחופש מוחלט אני מרגיש משותק. כך הרגשתי בפלטפורמה של עיצוב-אמנות. במקומות בהם מתווים לי גבולות, הדחף הראשוני שלי הוא לפרוץ אותם. יש בעיניי קשר הדוק מאוד בין עבודת המעצב לכבלים ומגבלות. שהרי, ככלות הכול, מגבלות ואילוצים הם חלק בלתי נפרד מעבודתו של מעצב."
התערוכה הישן החדש – עיצוב בהווה מתמשך הוצגה במוזיאון העיצוב חולון בתאריכים: 26.05.2011 – 10.09.2011
