בעד ונגד המודרניות: הטבע מול הטכנולוגיה
נהוג לומר, ובצדק, כי "הטכנולוגיה היא גם קללה וגם ברכה". אין מקום שבו הפרדוקס הזה מקבל ביטוי חריף יותר מאשר בשיח סביב עתידם של חומרי הגלם בעולמנו. ככל שהקִדמה הטכנולוגית בעידן התעשייתי אפשרה לנו לפתח עוד חומרים מעשה ידי אדם, כך גדלה השפעתם וגדל המחיר שגבו אותם חידושים טכנולוגיים מעולם הטבע שלנו. אולם, מנגד, אותה קדמה טכנולוגית תוכל גם לשמש אותנו כדי להעתיק, לחקות, ולנצל תכונות שמופיעות בטבע, על מנת להתחיל ולתקן את הנזק העצום שנגרם מהעולם המתועש. בהמשך לשיח המודעות הסביבתית שהחל בשבוע האופנה חולון 2013 בראשית אוקטובר, הפעם הציג מוזיאון העיצוב חולון שיתוף פעולה מלהיב עם Materia, רשת גלובלית העוסקת בתחום החומרים ומרכזה באמסטרדם. במסגרת זו נבחנו לעומק טכניקות וחומרי גלם חדשניים המקבלים את השראתם מהטבע ומיושמים באמצעות טכנולוגיה, אשר יכולים לתת מענה אפקטיבי להשלכות של העולם המודרני.
שיתוף פעולה בינלאומי
דרך סדרה של אירועים, הרצאות וסדנאות, כולם פרי שיתוף פעולה בין ספריית החומרים של מוזיאון העיצוב חולון, Materia, והחברה הישראלית Parqueteam, השבוע המיוחד סיפק הצצה לעתיד עולם החומרים, שבאופן אירוני מפנה את המבט לאחור אל עולם הטבע סביבנו כדי לקבל השראה לפתרונות חלופיים וחדשניים שיסייעו להגשים את מטרת הקיימות. החזרה לשורשים של עולם הטבע מאפשרת לנו למצב מחדש את הטכנולוגיה כגורם של ריפוי ולא של הרס, להפוך את עולם הטבע מקורבן למנצח, ולחבר בהרמוניה את הכוחות המנוגדים לכאורה של הטבע והטכנולוגיה כדי לעזור להציל את כדור הארץ מההרס המתועש.
עוד על Materia והמייסדת אלז זילסטרה
מתוך מודעות חריפה למציאות העכשווית של הגידול המהיר באוכלוסייה, התיעוש הגובר והידלדלות משאבי הטבע, ייסדה האדריכלית אלז זילסטרה (Els Zijlstra) את Materia בשנת 1998. זוהי רשת בינלאומית העוסקת בחומרים חדשניים ומוקדשת למעקב אחר המגמות והחידושים המתקדמים והאקולוגיים ביותר בעולם, ושיתוף הידע אודותם. מאגר התוכן הווירטואלי העצום של Materia הוא מקום מפגש בין אנשי מקצוע ליצרנים, ומיועד בראש ובראשונה לאדריכלים ולמעצבים. בנוסף למאגר המקוון, רשת Materia מספקת גם מגוון של תערוכות נודדות ומשתתפת בירידים בכל רחבי העולם. בהתאם לייעוד של Materia, המציג חזון אחראי ומרענן "ליצור סביבה יפה יותר, בת קיימא, ובעלת בנייה איכותית", טוענת אלז זילסטרה, כי עתידם של החומרים נוגע באופן עמוק למזעור הזיהום הסביבתי, לצמצום טביעת הרגל הפחמנית שלנו, לעידוד השימוש במקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים, ואחרון חביב, לפיתוח ושיתוף הידע על חומרים חדשניים, בני קיימא, מתחדשים וממוחזרים.
שינוי הפרספקטיבה
לאורך הכנס שנמשך מספר ימים, דיברה אלז על אמצעים אקולוגיים שונים להתמודדות עם הבעיות המתעצמות המזוהות עם הכלכלה התעשייתית הלינארית, בדגש מיוחד על השימוש בחומרים מהונדסים מבוססי ביולוגיה, ביומימטיקה, חומרים חכמים, וחומרים ממוחזרים. האמירה של Materia מבוססת על המעבר מפרספקטיבה לינארית למודעות מעגלית, שמסתכלת על כלל מחזור החיים של החומר, החל באנרגיה הדרושה לייצור המוצר וכלה בדברים שניתן לעשות בו לאחר סיום השימוש בו, ואמירה זו היא שיש בכוחנו לא רק לרתום את תבונתה של אמא טבע כדי להנדס חומרים חכמים יותר ובני קיימא, אלא גם להמיר את הפסולת הקיימת שלנו לחומרים חדשים ושמישים.
מאשפה לאוצר: "פסולת חדשה"
במהלך ההרצאה והתערוכה, הציגה אלז כמה דוגמאות מאירות עיניים כיצד אשפה הופכת לאוצר. אחד התחומים הוא יצירת חומרי גלם חדשים מפסולת חקלאית, החל מעץ מעובד המיוצר מקליפות של אגוזים שונים, כמו קליפות שקדים ובוטנים שאנו נוהגים להשליך לאשפה, ועד ליצירת קצף בידוד קל משקל העשוי מפטריות, ואפילו ייצור דבק ושרף מסויה. בנוסף לעץ שהונדס מפסולת חקלאית, דיברה אלז גם על פתרונות חלופיים המשנים את הייעוד של פסולת מעשה ידי אדם – לדוגמה, הפיכת עיתונים ישנים לעץ שחור-לבן יפהפה וייחודי, או מיחזור סוגים אחרים של נייר כדי ליצור חומר עץ דק, קל ושימושי. במסגרת הקונספט של "זבל חדש", אנו נדרשים גם לקחת על עצמנו את המשימה לעשות שימוש חוזר ולהפיח חיים חדשים בחומרים שבעבר זרקנו לאחר השימוש, כמו למשל יצירת רצפות עץ חדשות מחביות יין או ויסקי ישנות, או יצירת רהיטים חדשים מעץ של אסמים נטושים. על ידי מיחזור, שימוש חוזר, ושינוי הייעוד של האשפה שלנו, הרי שבמקום הצורך בייצור חדש, סינתטי ופחות ידידותי לסביבה, נוכל לשפר ולהחיות חומרים שהתייחסנו אליהם בעבר לחומרים מתים ובלתי שמישים.
פתרונות של הנדסה ביולוגית: חומרים מבוססי ביולוגיה
חיקוי והעצמה של העיצובים והתכונות המובנות ששוכללו לכדי שלמות בעולם הטבע, הם הדרך של הביומימטיקה (biomimicry) ושל חומרים מבוססי ביולוגיה (biobased) למצוא פתרונות בני קיימא הן לריבוי האוכלוסין, הן לחומרים והן לאנרגיה, אתגרים שבפניהם עומד כיום עולמנו המתועש. חומרי גלם מבוססי ביולוגיה, המוגדרים על ידי יכולתם להתרבות באופן עצמאי, כמו משי, במבוק, שעם וצמר, כולם ממשיכים להניב חומרי גלם נוספים לאחר השימוש בהם, שהופכים אותם לבני קיימא וידידותיים יותר לסביבה בהשוואה לחומרים מתועשים סינתטיים ומלאכותיים, כמו פלדה, בטון ופלסטיק.
קוף אחרי בן אדם: ביומימטיקה
הביומימטיקה, מצד שני, היא ענף של המדע החוקר חומרים כדי לחקות את תכונותיהם הטבעיות, כאשר המטרה היא ליצור עיצובים חכמים יותר בהשראת הטבע. במקרה של עץ מהונדס-ביולוגית, ניתן לסלק או לצמצם את התכונות השליליות של העץ, כמו דהיית צבע, אגירת מים ונטייה להירקב, תוך הגברת תכונותיו החיוביות, כמו עמידות לפגעי מזג אוויר, חסינות אש, גמישות, שקיפות חלקית, תכונות אקוסטיות ועמידות כללית. לדוגמה, על ידי הוספה פשוטה של ציפוי, או שינוי ההרכב הכימי של החומרים, אפשר לשדרג עץ לכדי חומר בנייה איכותי ושמיש.
על ידי אימוץ המנגנונים של אמא טבע, כמו למשל את האופן שבו פרוותו הלבנה של דה הקוטב מבודדת חום על ידי החזרת האור כנגד עורו השחור, או יצירת גגות שחור-לבן המאפשרים בקרת טמפרטורה בדומה לפסי הזברה, נוכל להשתמש בטכנולוגיה כדי לחזור אל התכונות הבדוקות שכבר שוכללו עד לכדי שלמות בעולם הטבע.
