כמעט כל מי ששב מתערוכת העיצוב במילנו בשנים האחרונות עסק בשני נושאים עיקריים – מזג האוויר ההפכפך והמשבר הכלכלי. נדמה שאפילו תיירי העיצוב המתמידים והנאמנים ביותר החלו לפקפק אם מילנו היא עדיין בירת העיצוב הבינלאומית.
אפרוריות השמים נקשרה שלא במפתיע למועקה המתלווה להידלדלות האמצעים ומיעוט החידושים. לתחושות העכורות האלה התלוו לאחרונה גם תלונות על מחירי בתי המלון המופרזים, התחבורה הלקויה והתסכול המתלווה לביקור בעיר מוצפת מדי ולא מאורגנת כלל, וליבו את הדיון סביב שאלת הרלוונטיות של היריד במילנו. נדמה שאפילו תיירי העיצוב המתמידים והנאמנים ביותר החלו לפקפק אם מילנו היא עדיין בירת העיצוב הבינלאומית. לא הועילו כמובן הירידים החדשים ושבועות העיצוב שנפתחו בזה אחר זה בערים מרכזיות באירופה.
Salone del Mobile Milano 2013 | photo: Annalisa Cimmino
בספטמבר 2012 מיד לאחר פסטיבל העיצוב בלונדון, הכתירה ג'ולי לסקי בכתבה ב"ניו יורק טיימס" את לונדון כבירת העיצוב העולמית. זו המייצרת מעצבים ומתווכי עיצוב טובים יותר מכל מקום אחר בעולם. היריד בלונדון, לדבריה, סובל עדיין מכאבי גדילה אבל לא ירחק היום וגם אלה ייפתרו ואז לא יהיה עוד צורך לנסוע למילנו.
ביקורת אחרת השמיע לאחרונה גם לוואי ורמירץ, מנהל הביאנלה לעיצוב – Interieur בקורטריג', בלגיה. לטענתו, רוב ירידי העיצוב ובראשם זה שבמילנו הם מבלבלים, מתוכננים רע וגדולים מכדי שאפשר יהיה ליהנות מהם.
Salone del Mobile 2013 entrances outdoor | photo: Alessandro Russotti
אבל, היה זה מרקוס פיירס העורך הראשי של DEZEEN שכתב את הדברים הבהירים והנוקבים ביותר, אלה שבסופו של דבר עוררו את התגובה המתבקשת. במאמר תחת השם "לבקר במילנו זה לחוות את האנטיתזה לעיצוב" הוא מונה בזה אחר זה את כל הליקויים ומצביע על ההכחשה (ההיתממות של מנהלי היריד ב-2009 – "משבר? איזה משבר? הסלון כאן"!), בצע הכסף ואוזלת היד, וטוען שהאויב הגדול ביותר של העיר היא מילנו עצמה. "העיר מתייחסת למבקרי היריד בזלזול, מאפשרת לבתי המלון להכפיל ואפילו לשלש את מחיריהם באותו שבוע, עושקת את המציגים ומתחמנת אותם עם סחבת בירוקרטית בהשגת רישיונות (כמו למשל חוסר האפשרות להשיג היתר למכירת מוצרים ישירות לקהל) ולא עושה דבר לעזור לזרים אבודים להבין את המערכת המסתורית של הזמנת מוניות או הרשת המסובכת של תחבורה ציבורית". פיירס הצביע גם על בעיות במיתוג התערוכה (מה שם התערוכה?), בהעדר יד מכוונת (העיר מוצפת בתערוכות טובות לצד תערוכות "איומות") ובצע כסף וניהול רע שדרדרו אזורים שלמים (טורטונה למשל) לגיהנום ממותג וצפוף מדי.
דעה זו של מרקוס פיירס שפורסמה ב-Dezeen מיד לאחר היריד עודדה את קלאודיו לוטי, הנשיא החדש של ה-Salone del Mobile להציג לאחרונה תוכניות למיתוג מחדש של היריד, לשנות את האתר (הנורא, לדבריו), לנסות להתמודד עם המחירים המופקעים שגובים בתי המלון והכאוס שפוגם בתדמיתה של העיר.
Salone del Mobile Milano 2013 | photo: Saverio Lombardi Vallauri
Salone del Mobile Milano 2013 | photo: Carola Merello
קלאודיו לוטי, שהוא גם המנכ"ל של חברת קרטל, ציין שהזמין שלוש חברות שיגישו הצעה לעיצוב מחודש של המותג. הוא הבטיח להשמיט את השם Cosmit כך שהתערוכה תיקרא מעתה Salone del Mobile, הציג תוכניות לשיפור ההתמצאות בתערוכה כך שאנשים יוכלו למצוא בקלות רבה יותר את החברות שהם מחפשים וכמובן יצירת אתר חדש. עוד ציין לוטי שהחל בפעולות אמיתיות לשכנוע פרנסי העיר ומנהלי בתי המלון להורדת מחירים ושיפור התחבורה בעיר. "אם דברים לא עובדים בדרך הנכונה, הם מזיקים לעיר שלנו", הודה לוטי והדגיש את העובדה שהמבקרים המציפים את העיר בשבוע התערוכה תורמים לכלכלתה יותר מחגיגות חג המולד.
סביר להניח שעובדה זו היא סיבה מספקת להנעת תהליכים שיובילו לשינוי ולתקווה שאת התוצאות ניתן יהיה לראות כבר ביריד הבא. שכן, למרות הנטייה הגוברת להספיד את העיצוב האיטלקי בכלל ואת היריד במילנו בפרט, רוב המעצבים הבכירים עדיין מתייחסים למילנו כמקום המפגש החשוב ביותר בו מושקים לראשונה האובייקטים החדשים המשמעותיים ביותר. "הם אוהבים את מילנו ורוצים שהיא תשגשג", מודה מרקוס פיירס ומהדהד את תקוותם של רבים.
Comback Chair Rocking by Patricia Urquiola for Kartell | Salone del Mobile Milano 2013
Salone del Mobile Milano 2013 | photo: Andrea Mariani
