אם אני רוצה לסכם במילה אחת את רוב גני המשחקים בישראל, המילה תהיה ה-ח-מ-צ-ה. ולמה? כי רובם מחמיצים את ההזדמנות היקרה שמונחת בכף ידם.
אנו צריכים לשאול את עצמנו אילו ילדים אנחנו רוצים לגדל, האם אנחנו רוצים לגדל ילדים יצירתיים שאינם הולכים בתלם אלא סוללים לעצמם דרך משלהם? האם אנחנו רוצים לגדל ילדים חברותיים שיודעים לקבל את האחר, לשתף פעולה? האם אנחנו רוצים לגדל ילדים אמיצים שמוכנים להעז, להתנסות, לפרוץ גבולות?
רוב גני משחקים בימינו מתוכננים לספק שקט תעשייתי להורה וערוץ יעיל להוצאת אנרגיה לילד, אבל, בתכנון נכון יותר, יכול גן המשחקים להיות קרש הקפיצה של הילד לחיים האמיתיים כבוגר. גני המשחקים הפזורים היום בכל שכונה מהווים מקום מוגדר למשחק של ילדים בגיל הצעיר ותורמים לילדים ב-4 תחומים עיקריים:
התנועה לאיכות החיים (פיתוח מיומנויות מוטוריות)- התנועה היא צורך ראשוני של האדם והיא דרושה לפעילותו במשך כל חייו כדי להתקיים, כדי להבין את סביבתו, להסתגל אליה, לשלוט בה וכדי ליצור קשר עם הזולת. תנועה מתבצעת בעולם תלת-מימדי כאשר נקודת ההתייחסות המרכזית בו היא הגוף. ידיעת הגוף והמודעות לו מהווים מרכיב חשוב בהתפתחות המוטורית והתפיסתית של הילד.
כוח המשיכה של הילדים (פיתוח מיומנויות חברתיות)- השאיפה להשתייך אינה שאיפה חברתית בלבד. כולם רוצים לחיות בחֶברה ולא כבודדים, וכל אחד רוצה לקחת חלק באותה חברה ולהזדהות איתה. בעזרת המשחק בגן המשחקים הילדים לומדים חוקי התנהגות ומיומנויות חברתיות, נפגשים עם ילדים במגוון גילאים, לומדים מהם, מחקים אותם, לומדים לפעול בשיתוף פעולה ולומדים סבלנות וסובלנות כלפי האחר. לילדים ניתנת ההזדמנות לעריכת שיחות וויכוחים, לציות לחוקים ולקיום משחק הוגן, הזדמנות לקבלת החלטות, לעצמאות, לשיפוט, לפתרון בעיות שונות ועוד.
חוויות הצלחה בגן המשחקים (פיתוח מיומנויות רגשיות)- איזו תחושה נפלאה חשים ילדים כאשר הם מצליחים לעשות משהו שאתמול הם לא הצליחו. גן המשחקים מהווה מעבדה להצלחות קטנות שמשפיעות באופן חיובי על העיצוב של דימוי הגוף. חוויות ההצלחה תורמות גם להגברת הביטחון העצמי, לתחושת מסוגלות, להתמודדות עם הצלחה וגם עם תסכול, להתמודדות עם דחיית סיפוקים, להתמודדות עם פחדים ועם סיכונים, לעצמאות ועוד.
המעבדה של המוח (פיתוח מיומנויות קוגניטיביות)- ילדים זקוקים ללמידת הקשרים מרחביים כמו מעל/מתחת, בחוץ/בפנים, למעלה/למטה, ימין/שמאל, גבול של אברי הגוף, למידת יחסים, עומק, מרחקים, כיוונים, זמן, פתרון בעיות, הילדים צריכים גם לאמוד את הסיכון בקפיצה, הגעה ונפילה. כדי ללמוד זאת יש צורך במגוון של התנסויות מרחביות. ההתמצאות במרחב מתפתחת עם הבנת היחסים הקיימים בין גוף האדם והעצמים במרחב.
אז היכן ההחמצה הגדולה בגני השעשועים הקיימים כיום? רוב גני המשחקים בארץ אינם מתוכננים על פי עקרונות תכנון הרואים את הילד כקהל יעד מרכזי, וכמו כן הם אינם מכילים "תפריט" מתקנים המותאם לצרכים ההתפתחותיים של הילדים (לפי מודל שלושת ה-מממ- משתמש, מקום, מתקן).
שלוש דוגמאות להחמצות:
החמצה מס' 1 – מחסור חמור של מתקנים לחיזוק חגורת הכתפיים. מסקר מקיף שנעשה בארץ (יערה בשן חכם, 2010), שבחן כ-700 גני משחקים מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, נמצא כי רק ב-10% מהם ישנו מתח. רק ב-15% נמצא סולם אופקי (סולם קופים) ובפחות מ-5% מגני המשחקים ישנם טבעות או מקבילים (בגני משחקים שכונתיים בערים ובעיירות). כלומר, נתונים אלו מצביעים על כך שכ-80% מהילדים בארץ אינם חשופים באופן יומיומי למתקנים לחיזוק שרירי חגורת הכתפיים.
עניין זה חשוב מכיוון שחולשה בשרירי חגורת הכתפיים בגילאי הילדות תשפיע על פעילות הידיים הן מבחינת מוטוריקה גסה והן מוטוריקה עדינה. החולשה עשויה להתבטא, ביציבת גוף שמוטה, בקושי במשחקי כדור, בקושי בנשיאת חפצים, בכתיבה, בציור ובנגינה.
החמצה מס' 2 – אין כמעט הזדמנויות לתרגול הקואורדינציה והיצירתיות. קואורדינציה היא היכולת לתאם תנועה בין איברי גוף שונים. התנדנדות עצמית על נדנדה רגילה הוא אחד האתגרים שמפתח את הקואורדינציה של הילדים, אך בשנים האחרונות הפכו הנדנדות להיות נדירות יותר ויותר. רק ב-45% מגני המשחקים ישנן נדנדות (רגילות). הסולם הקשתי שהיה נפוץ בעבר, היה מתקן מעולה לתרגול
הקואורדינציה, לפיתוח היצירתיות, לפעילות חברתית רב גילאית, ונעלם לחלוטין מהנוף של גני המשחקים. עניין זה חשוב מכיוון שקואורדינציה טובה מסייעת לנו לבצע פעולות יומיומיות באופן תקין תוך שמירה על דיוק, יעילות, חסכון באנרגיה, וכן לבצע מספר פעולות במקביל. קואורדינציה טובה מאפשרת לנו להיות יציבים בתנועות שלנו גם בסיטואציות שבהם ישנה הפרה של שיווי המשקל וגורמת להפחתה בנפילות. "מתקני המסגרת" (כמו מתח או מקבילים) מאפשרים לילדים ליצור סיפור משל עצמם ולא להיות מכוונים על ידי המתקן, "לצאת מהקופסא", ליזום משהו חדש בעולם שלהם, לסלול לעצמם מסלול שאינו הולך בתלם, לסמוך על עצמם ולהתמודד עם אתגרים מורכבים.
החמצה מס' 3 – צבעוניות מתקנים רוויה ומזיקה. רוב גני המשחקים כיום עשויים ממתקנים בעלי צבעוניות חזקה וכן ממספר רב מאוד של צבעים. ממחקר שנעשה (ואפניק, 2008) מתברר שעודף צבע בגני משחקים מסיח את דעתם של הילדים, מקשה עליהם להפריד בין דמות ורקע, מקשה עליהם לאמוד מרחקים וכן מקשה על המבוגרים להשגיח ולעקוב אחר הילדים המסתובבים בין או בתוך המתקנים הצבעוניים. לצבע ישנה משמעות פיזיולוגית והשפעה ישירה על תפקוד הילד, התנהגותו והרגשתו בגן המשחקים. בעוד שבעולם המבוגרים, לצבע יש משמעות, אם זה בתמרורים, בסימונים על הכביש, בסימני אזהרה למיניהם, בגני המשחקים לצבע אין בכלל משמעות. עודף צבע בגן המשחקים יוצר גירוי מתמיד ואי שקט. היום, כשיש כל כך הרבה ילדים עם בעיות בקשב ובריכוז, עודף הצבעוניות יוצר אצלם בלבול מיותר.
היד שמתכננת את גן המשחקים
תכנון גני משחקים דורש ידע מקצועי הן בתכנון והן בהבנת הצרכים וההתנהגות של הילדים. ישנם כמה עקרונות בתכנון גני משחקים שיוצרים סביבת משחק המזמנת לילדים הזדמנויות לפיתוח האינטליגנציות השונות:
1. התייחסות לשאלה מה ירוויחו הילדים בגן המשחקים, מהי המטרה העיקרית שבה רוצים שהילדים יתרכזו?
2. יצירת תמהיל מאוזן של מתקנים שיאפשרו לילדים לפתח מגוון גדול של מיומנויות (מודל 8 המיומנויות).
3. שימת לב להדרגתיות ולזכות הילדים, בכל גיל, לשחק על מתקנים המותאמים ליכולת שלהם.
4. יצירת תנאים המאפשרים משחק רצוף וממושך ככל האפשר.
5. הצורך לגרות ככל הניתן את כל החושים.
6. נגישות ונוחות לכל קהלי היעד.
7. ניצול מירבי של הסביבה, על תכנון יעיל שמשלב את הטופוגרפיה הקיימת עם סביבת המשחק.
8. שמירה על בטיחות הילדים.
לסיכום, הגיע הזמן לאמץ הבט תכנוני של גני משחקים ששם את צרכי הילדים והתנהגותם במרכז התכנון, וכך דור הילדים שלנו יהיה חשוף למתקנים מאתגרים, יוכל לפתח מיומנויות החשובות להתפתחותו וירוויח כישורים שיתרמו לו בבגרותו. הגיע הזמן להפסיק לדבר במונחים של בטיחות וסכנות ולהתחיל לדבר במונחים של פעילות והתפתחות. בואו נוודא שההחמצה של היום לא תחבל בפוטנציאל הצמיחה של ילדינו מחר.
יערה בשן חכם, מומחית בפיתוח, תכנון והקמה של גני משחקים בשיטת 'הגן החכם'.
M.Sc בעיצוב תעשייתי בטכניון חיפה, מפתחת שיטת 'הגן החכם', יועצת, מתכננת, מעצבת מוצר, חוקרת, מרצה ומחברת ערכות הדרכה בנושא פיתוח מיומנויות הצלחה באמצעות משחקים.
התערוכה משחקים במוזיאון העיצוב הוצגה במוזיאון העיצוב חולון בין התאריכים: 04.2014 -06.2014
