"עיצוב איננו התבלין שמוסיפים לקראת הסוף כדי שהאוכל יהיה טעים יותר. הוא המרכיב העיקרי בתערוכה," אומר מתאו אלסי. בשיחה אישית הוא מנסה להגדיר מהו עיצוב איטלקי, מודה שפתיחת חנות בישראל לא היתה מובנת מאליה ומזמין מעצבים ישראלים לשלוח אליו עבודות.
מתאו אלסי הוא מנהל השיווק של חברת אלסי במזרח התיכון ונצר למשפחת המייסדים. בארץ הוא ביקר כאורח הכנס "העיצוב האיטלקי פוגש את ישראל" שהתקיים לאחרונה במדיטק בחולון ולרגל פתיחת חנות טולמנ'ס-אלסי במתחם YOO.
מוצרים של אלסי נמכרים בישראל במשך שנים רבות.
האם יש הבדל בהרגלי הצריכה של הקהל הישראלי לעומת קהלים אחרים?
אין הבדל אמיתי. רבי המכר שלנו דומים בכל מקום. אלה המוצרים שנמצאים בצד הנכון של קו הגבול – זה שמעברו האחד נמצאים רבי המכר ומצדו האחר הכישלונות. אפשר לדמות את שיתוף הפעולה שלנו עם אדריכלים ואמנים אחרים לתהליך של זריקת נוצה על קצה השולחן – איננו יכולים לחזות היכן היא תיפול. רוב רבי המכר שלנו לא עוצבו לקהל מסוים אלא כביטוי של יצירתיות. אנחנו מעצבים מוצרים שאנחנו חשים שהם יוסיפו משהו לעולם היצירה. לכן הם חסרי זמן. אם לא מעצבים למטרה מסוימת ולזמן מסוים – נוצרים אובייקטים שהם אל זמניים.
היום, כאשר רוב המעצבים המצליחים באיטליה אינם איטלקים האם יש דבר כזה – עיצוב איטלקי?
עיצוב איטלקי אינו קשור לארץ המוצא המצוינת בדרכונו של המעצב אלא לתפיסת עולם
שבה – עיצוב נמצא במקום הראשון. אני מסכים עם מה שאמר בכנס פיירו גנדיני, נשיא "פלוס", גם אנחנו לא מתייחסים לבני אדם כמטרה. לא עוסקים במחקרי שוק ושיווק אלא מציבים את העיצוב במרכז. זה עיצוב איטלקי בעיניי.
שמעתי לא פעם מעצבים ויצרנים איטלקים מתייחסים באבירות לחיקויים מן המזרח. אומרים שהדרך הטובה ביותר להילחם בחיקויים, היא להתעלם ולהמשיך ליצור דברים חדשים. איך אתה מתייחס לתופעה?
אני הייתי דואג אם היו מפסיקים לחקות אותנו. אז הייתי יודע שמשהו אינו נכון בעשייה שלנו.
חברת אלסי היא עסק משפחתי שהוקם ב-1821, על ידי ג'ובאני אלסי, סבו של אלברטו אלסי מנכ"ל החברה שהוא גם דודו של מתאו. בתחילת דרכה היתה החברה בית מלאכה משפחתי לייצור כלי בית ממתכת שעבר שינוי גדול מאוד תחת הנהגתו של המנכ"ל הנוכחי וביסס אותה כחברת עיצוב מובילה בזירה הבינלאומית, כזו שמצליחה לבשר על מגמות עתידיות ולגלות כשרונות חדשים. להמשך >>
איך אתם בוחרים את המעצבים והאובייקטים שאתם מייצרים?
אנחנו מקבלים אלפי פניות בשנה. חלקן ישירות, הרבה מאוד הן הפניות של מעצבים שאנחנו עובדים איתם. אנחנו בוחנים אותם בעיון ומחליטים מי מתאים לעבודה איתנו. אנחנו לא יכולים לדעת מראש מהו המוצר שיצליח. אלא רק לנתח את אלה שהצליחו כבר.
ומה דעתך על מעצבים ישראלים? איזו עצה היית נותן להם?
יש המון יצירתיות במעצבים ישראלים. הייתי מציע להם לחפש חברות נכונות לעבוד איתן. להתעקש לעבוד רק עם חברות שיכולות להניח להם לבטא את עצמם, כאלה שלא יכריחו אותם להתפשר. אצלנו למשל הקומקום 9090 של המעצב ריצ'רד סאפר דרש מאיתנו מאה שלבים בתהליך הייצור. לא התעצלנו וזה מה שעשינו. לא ביקשנו ממנו להתפשר ולפשט תהליכים. זה מה שמעצבים ישראלים צריכים לחפש. כי אחרת הרעיון המקורי שלהם יילך ויתמוסס. אני חייב לצטט את דודי, אלברטו אלסי, שאומר שתפקידנו הוא כמו של גנן טוב. אנחנו צריכים לתחח את האדמה, להטמין בה זרע ולהניח לצמח להתפתח במיטב התנאים.
אז מה, כדאי לעודד מעצבים ישראלים לשלוח אליכם הצעות?
בהחלט. אני מבטיח לבחון אותם בעיון.
התערוכה אלסי – רעיון מגירה הוצגה במוזיאון העיצוב בתאריכים: 25.03.2015 – 06.06.2011
