המחלקה לעיצוב טקסטיל – החיפוש ממשיך
חגיגות ארבעים שנה לשנקר חילצו השנה את תערוכות הבוגרים ממקומם השגור והקבוע בבניין המכללה והעבירו אותם ואותנו לבניין "עלית" ההיסטורי.
בקומה השנייה של הבניין המרשים מוצגת התערוכה של המחלקה לעיצוב טקסטיל. מחלקה זו היא אחת המחלקות הוותיקות במכללה והיחידה מסוגה בארץ. אך היא גם הפחות מוגדרת והכי פחות מובנת לקהל הרחב.
מהו עיצוב טקסטיל? מה הוא כולל? לא תמיד ברור מהו התוצר סופי אליו שואפים סטודנטים ובוגרים של המחלקה.
למרות שטקסטיל הוא אחד מן הביטויים הראשוניים של בני האדם בחומר והוא מן החומרים הנפוצים יותר סביבנו, עיצוב טקסטיל הוא תחום שעדיין לא נחקר דיו. מעצב טקסטיל היום לא עוסק רק בטכנולוגיות הייצור המסורתיות כמו סריגה ואריגה אלא מפתח גם חומרים ומשטחים שיכולים לבוא לידי יישום בתחומים שונים כמו עיצוב מוצר ואדריכלות.
לא מעט מעצבים מתחומים שונים נמשכים לאחרונה לערכים המסורתיים שמביא עימו עולם הטקסטיל ומרחיבים את גבולות התחום.
המפגש הזה בין חומרים וסיבים חדשים לבין טכניקות עתיקות מוליד תוצרים מרתקים שניתן לראותם כיום בכל תחומי העיצוב.
מנגד ניתן לראות גם שילובים של חומרים טבעיים ומוכרים המשתלבים עם טכנולוגיות מתקדמות. מפגש כזה מעורר אף הוא את בריאתה של שפה עיצובית חדשה.
אז מהי יצירת טקסטיל טובה?
יצירת טקסטיל טובה היא עבודה הנשענת על מסורות אך גם מתכתבת עם עיצוב ואמנות עכשוויים.
היא מצליחה לעורר רגשות וצורך בלתי נשלט להושיט יד ולגעת בחומר. היא מעלה שאלות לגבי אופן העשייה ואינה לגמרי "שקופה".
ובהרבה מאוד מקרים היא גם יוצרת גירוי ומעוררת השראה אצל מעצבים תעשייתיים, מעצבי אופנה ואדריכלים היכולים לדמיין שימושים נוספים ליריעות שנוצרו.
השנה ניתן היה לראות כמה מגמות שבאו לידי ביטוי בעבודותיהם של הבוגרים הטריים.
החזרה לתנועת ה- arts & crafts עם דגש על עבודת כפיים, יצירה אינטואיטיבית, עשייה ידנית שלעיתים קרובות משלבת ומתפתחת לעיצוב בעזרת טכנולוגיות ממוחשבות. בניגוד למעצב תעשייתי שמדמיין תחילה את סוג המוצר ואת תפקידו ורק אחר כך הוא מחפש אחר החומרים המתאימים, מעצב הטקסטיל פועל בדרך כלל בצורה הפוכה. דרך חקירת המשטח, ומהעבודה החומרית נולדים המוצרים שלעיתים הינם מוצרים לא מוכרים בעלי פונקציות חדשות. לעיתים הרגש הוא הפונקציה.
שתי דוגמאות מרתקות הן העבודות של ילנה טרחטנברג וקטיה זורין.
העבודה הראשונה, של ילנה טרחטנברג נקראת "חגורת הדרקון". המעצבת בחרה אמנם להתייחס אליה כעבודת אומנות טקסטילית אך בקלות יכלה זו להפוך גם לאביזר או בגד בידיו של מעצב אופנה עילית. חגורה זו המשמשת כ- "חגורת מגן" צרה וארוכה במיוחד, עשויה כולה באריגה ידנית ומשלבת בתוכה פיסות בד מצויות, חוטים שונים ונוצות. התוצאה הסופית מזכירה לצופה חפץ טקסי או קמע ממחוזות רחוקים.
העבודה השנייה, "מסכים" של קטיה זורין, הינה סדרה של בדים המהווים סוג של "לוכד חלומות". עבודת רקמה ידנית על בדי כותנה לבנים המתכתבים עם תרבויות שונות ובהן הרקמות האוקראיניות, הרומניות ואף הבדואיות. הבדים מעוררים פליאה וגם שאלות רבות ותהיות "איך היא עשתה את זה?"
ככלל, בתערוכה השנה ניתן לראות פרויקטים המתקיימים בשלוש מסגרות שונות. טקסטיל המיועד לאופנה, טקסטיל המכוון ל lifestyle (עיצוב פנים ועיצוב מוצר) וטקסטיל העומד בפני עצמו כיצירת אמנות ומיועד לחלל תצוגה כמו גלריה.
אם בעבר לרבים מן הפרויקטים שהוצגו היתה נטייה לעולם האופנה, השנה נראה שינוי ממשי בתפיסת המחלקה. גם הטקסטילים המיועדים ומתכתבים עם עולם האופנה הם קודם כל עבודות טקסטיל והן אינן מנסות לפתור את כל השאלות שאיתן מתמודד מעצב האופנה כמו למשל גזרת הבגד.
תמרה נגדימייב מציגה עבודה בשם " מבט לאחור בשחור לבן" כחלק מהעבודות הקיימות בתוך מסגרת ה- lifestyle אף שבמקרה זה היה בקלות אפשר לראות את הבדים הופכים למעילי צמר בחורף אירופאי.
בעבודתה מציגה תמרה קבוצת יריעות סרוגות בשחור לבן. המקצבים, החומרים והצבעוניות מקורם בנוף ילדותה, הרי הקווקז.
ככלל, מעצב הטקסטיל רואה את העולם כמשטח, כ- surface. לעיתים המשטח הדו ממדי פורץ את גבולותיו והופך לעבודה בתלת ממד אך לעולם העבודה תחל מבניית היריעה בדו ממד.
מיכל שטייגר ומאיה גבעוני מציגות פרויקט משותף של משטחים טקסטיליים המחוברים על ידי ריבוי צורה. הפרויקט עשוי כולו מלבד תעשייתי כאשר חיבורי הצורות נעשו ביד. התוצאה הסופית היא כמה משטחים טקסטיליים בעלי מראה אורגני שניתן לשנות את צורתם וייעודם. בפרויקט זה אפשר לראות התייחסות לשתי מגמות חמות בעיצוב עכשווי והם בחירה בלבד כחומר גלם ועיצוב על ידי חזרתיות של צורה או "מודול".
מושג חשוב נוסף בלקסיקון של מעצב טקסטיל הוא ה- pattern (עיצוב הדימוי המודפס, החזרתיות שלו והקומפוזיציה שלו על בד תמיד היו חלק בלתי נפרד מעולם הטקסטיל). אם בעבר הכרנו רק טכניקות מסורתיות של חותמות והדפס משי היום גם התחום הזה עובר מהפכה טכנולוגית ומפנה מקום גם להדפסה דיגיטאלית ולצבענים (פיגמנטים להדפסה) חכמים.
אך גם כאן, עם כניסתם של המחשב והטכנולוגיה עדיין יש ערך רב לעבודת הרישום, הציור והמקצב של המעצב.
שתי דוגמאות מעניינות לשימוש של pattern making בהדפסה הם הפרויקטים של טלי צלניק ושל אסתר ילוז.
הפרויקט של טלי צלניק הינו סדרה של יריעות מודפסות בכחול ולבן. בדים אלו נעשו בהדפסה ידנית על ידי שימוש בניירות פרגמנט הטבולים בצבעני טרנספר כחולים ומועברים באמצעות חום לבד. המראה שמתקבל הוא של קולאז' רב שכבתי המזכיר סוג של שלכת שהולכת ומשתלטת על הבד. למרות השימוש בחומרים סינטטיים (הבד, הניירות והצבענים) התוצאה סופית מלאת חיים ולקוחה ישר מן הטבע.
הפרויקט השני גם הוא מתמקד בטכניקת ההדפסה סביב דימויים אורגניים של פרחי בר מקומיים. יצירת קומפוזיציות קלאסיות מרישומים עדינים ובדיקת הדימוי המודפס מול שינויים סביבתיים. בפרויקט זה נעשה שימוש בצבענים הרגישים לחום, חוטים המוליכים חשמל ועוד. מעניין לראות איך הטכנולוגיה משפיעה על ההדפס ולהיפך. פרויקט זה של אסתר ילוז מעורר תהיות לגבי שימושים עתידיים בחומר כמו למשל מכנסיים המזהים חום של טלפון נייד ומשנים את צבעם.
מגמה ברורה נוספת שניתן לראות השנה היא החזרה לאריגה ידנית.
אריגה על נול ידני חוזרת להיות היום רלוונטית לעולם עיצוב והאומנות ומסמנת גישה ניסיונית המחפשת שילובי חומרים ומקצבים מעניינים. לעיתים האריגה הידנית משמשת כסוג של ספר סקיצות או קנווס לבדיקות וכתוצאה מכך נולד אובייקט שבקלות ניתן לראות אותו הופך למוצר הנעשה בייצור תעשייתי. דוגמא לכך היא עבודתה של דנה בן-שלום שיצרה מערכת מסכים טקסטיליים המשנים את מראם בהתאם לאור השמש.
העבודה המשותפת של שרון שליטא ומיטל ברוקס מציגה לראווה איזה קסם יכול להיווצר כששתי מעצבות מהתמחויות שונות חוברות זו לזו. האחת מתמחה בהדפסה והשנייה באריגה, הן יצרו סדרה של עבודות מודפסות וארוגות ביד המשלבות פשתן עם חוטי כסף וגולדפילד. העבודות נשענות גם הן על מסורות טקסטיליות ובכל זאת המפגש והמתח שנוצרים בין הדימוי לאריגה מעניין מאוד. אפשר גם לראות בעבודות אלה שילוב בין אומנות לפונקציה מכיוון שהשימוש בחוטי מתכת מאפשר לשנות את צורת הטקסטיל.
השנה מסיימים את לימודיהם שלושים ושמונה בוגרים, תחת ניצוחו של ראש החוג אורי צייג. העבודות השונות והמגוונות מסמנות את המשך החיפוש לגיבוש זהותו של מעצב הטקסטיל כיום. בתערוכה ניתן לחוש תשוקה אמתית לחומר, מרקם וצבע ולעבודת יד עמלנית. יחד עם זאת, ניכר נסיון ליצור מעצב טקסטיל שהוא מעצב רב תחומי, המצליח לחבר בין ישן לחדש ולהשתלב בתחומים שונים בשדה האמנות והעיצוב.
