כאשר אתה גדל בבית שבו אמנות ומלאכה הן חלק בלתי נפרד משגרת היום יום שלך, הורייך בוגרי בצלאל, סבך נגר ושתי הסבתות שלך תופרות למחייתן ולהנאתן, די ברור מה העתיד צופן בחובו. זו המציאות שבתוכה גדלה נעה הימלפרב, 28, בוגרת המחזור האחרון של המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל.
פרויקט הגמר של נעה הימלפרב, MuZoo, ערכת משחק של עשה זאת בעצמך לקטנטנים, בעזרתו ניתן ליצור חיות משחק העשויות אדמה ומשלבות חומרים טבעיים ותעשייתיים, מוצג השבוע עם עבודות נוספות של בוגרי בצלאל ב- Zona Lambrate כחלק משבוע העיצוב במילאנו.
נעה, שגדלה בנטף שבהרי ירושלים, מספרת כי חוות העיזים שהוריה הקימו לפני כ-15 שנים, בהר הרוח שליד נטף תופסת חלק משמעותי בחייה: הזיקה לבעלי חיים, החיבור לטבע, עבודת כפיים, ומלאכת הכנת גבינות מסורתית.
החומר העיקרי שאיתו עבדת בפרויקט הוא אדמה. למה דווקא אדמה? מהיכן הגיע הרעיון?
הגעתי לעיסוק באדמה לאחר מחקר וחשיבה על המאפיינים של זהות מקומית. בשנה השלישית ללימודי, במסגרת חילופי סטודנטים, נסעתי לברצלונה. החיים והלימודים במדינה זרה, יחד עם המעבר מירושלים לתל אביב בשנה האחרונה ללימודים, גרם לי לעסוק בשאלת הזהות המקומית. מה גורם לאדם לחוש שייך למקום? האם וכיצד ניתן ליצור זהות מקומית חדשה?
חקרתי תרבויות שונות וניסיתי להבין אילו אמצעים פיזיים משתנים ממקום למקום ומקנים שונות ושייכות. כך הגעתי לאדמה. לחומר הכל כך בסיסי הזה. חומר המכתיב את סוג החקלאות ומכאן את האוכל, בעלי החיים, הריחות והנופים המקומיים.
כילדה בישוב קטן, שיחקתי המון בחוץ והסביבה הטבעית הייתה חלק נכבד מחיי היומיום שלי. היום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והתעשייתית, ילדים הגדלים באיזורים שונים נחשפים במידה מועטה לחומרים טבעיים, גולמיים. רציתי ליצור מוצר שיחזיר את חווית המשחק בחומר טבעי, מקומי וזמין.
מהם המאפיינים העיקריים של המשחק?
המשחק בדמויות מבוסס על המשחק הסוציודרמטי האופייני מאד בגילאי 2-6. זהו משחק אינטואיטיבי המתרחש באופן ספונטני ללא הנחיות מוגדרות. הוא משתנה ומשתכלל עם התפתחות הילד ומהווה אבן דרך להתפתחות בתחומים שונים. תוך כדי משחק בדמויות, הילד יוצר משחק תפקידים המעניק חיים לדימויים חזותיים ומאופיין בייצוג סיטואציות מהמציאות, חיקוי מבוגרים ובעלי חיים ושינוי המציאות על פי הדימיון.
MuZoo, אותן דמויות משחק שיצרתי, מוסיפות למשחק מאפיינים מקומיים חומריים ואישיים ומפתחות מיומנויות נוספות תוך כדי משחק. בבסיסן, שלד פלסטי סכמטי, המהווה קו מנחה ומסייע לתיקון ובנייה חוזרת של הדמות. השלד תוכנן כך שישמור על תוקף הדמות תוך בלייתה ויותיר חופש ליצירה אינטואיטיבית בחומר. על גבי השלד בנוי גוף האדמה ועליו חבוקות תוספות פלסטיות גמישות וצבעוניות המאפיינות ומעשירות את הדמויות. התוספות הצבעוניות מעניקות איפיון נוסף לדמות וצורת החיבור שלהן מאפשרת את אחיזתן במצבי הצבירה השונים של החומר. כחלק ממחזור חייהן וכתוצאה מהמשחק בהן הדמויות משתנות, מתבלות, מתפוררות ונשברות, הופכות מצעצוע לאדמה ובחזרה לצעצוע בידי הילד. הן ניתנות לשבירה מכוונת, השלמה ותיקון.
ספרי קצת על ההתנסות עם הילדים. כיצד הם הגיבו לבובות ולתהליך עצמו?
לאחר שכלול ועיבוד נתוני הגודל, הפשטה וחלקי המשחק, הצגתי בפני ילדי הגן "שלדים" בסיסים שלהם מחוברים קוי מתאר סכמטיים בצורות של חיות שונות, אדמה, אבקות חרסית שונות ומים. כאשר הצגתי בפני הילדים את החומר הופתעתי לגלות שרובם לא ידעו לזהות אותו מחוץ להקשר היומיומי. נתתי להם לחוש ולחוות אותו והם הביעו התרגשות ונכונות רבה לקראת המפגש. כל ילד קיבל שלד, ערבב את האדמה עם המים והוסיף לה חרסית בצבע שרצה, יצר בוץ ובאופן אינטואיטיבי לגמרי ללא כל הנחיה מוקדמת בנה את גוף הדמות על גבי השלד. היה לי חשוב מאוד לבדוק את צורת העבודה, הוכחת היתכנות עקרונות השלד וההבנה שלהם לבנייה אינטואיטיבית ללא הוראות כלל. לשמחתי הרבה ומעבר למצופה, הילדים נהנו מאוד מהעבודה עם החומר. השלד שירת את מטרתו, הילדים יצרו בבוץ את גוף הדמות והשלימו את הצורה לפי קו המתאר וגם במקרים של השלמה חלקית, עדיין נשמר תוקף הדמות. לאחר בנייה של מספר דמויות, ניתן היה לראות שיפור משמעותי ברמת הדיוק ורצון להמשיך וליצור, הילדים נקשרו לתוצרים והחלו לשחק איתם וזה היה בהחלט מרגש מבחינתי.
במהלך הפרויקט שיחקת במשך הרבה מאוד זמן עם האדמה. האם החומר ילווה אותך גם בהמשך הדרך?
נהנתי מאוד לשחק בחומר וללמוד אותו ודרכו. תוך כדי התהליך עלו רעיונות שונים להמשך ואני מקווה ליישם אותם בקרוב. ללא ספק זה חומר שימשיך ללוות אותי בצורות שונות.
האם מדובר בחומר סלחני או כזה שקשה לעבוד איתו?
זהו חומר שבתצורה הטבעית שלו לא משמש לייצור מוצרים, לכן העבודה איתו הייתה כרוכה במחקר חומרי. בדקתי עם אילו חומרים ניתן לערבב אותו וכיצד הוא מגיב לפעולות שונות. ניסיתי לערבב אותו עם חומרים שונים, טבעיים וסינתטיים, בכדי לקבל תערובת שתתאים יותר בתכונותיה לפרויקט. הגעתי בסופו של דבר להרכב חדש, אורגני, חזק יותר אך עם זאת פריך ומסיס במים.
כעת, שפרויקט הגמר והלימודים מאחורייך, מה נמצא על שולחן העבודה שלך?
בימים אלה אני עובדת עם נעם טבנקין, חברה טובה ושותפה לקבוצת העיצוב "ארבע וחמישה", על סדרת צעצועים הנקראת "אלטעזאכן", צעצועים אקולוגיים העשויים משאריות עץ ובד מהתעשייה המקומית.
עם סיום הלימודים הקמת יחד עם בוגרים נוספים את קבוצת העיצוב "ארבע וחמישה"
"ארבע וחמישה – קבוצה לעיצוב" היא יוזמה של תשעה חברים, מעצבים צעירים בוגרי המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. ארבע מעצבות וחמישה מעצבים שהתאגדו לקבוצה על בסיס חברות וערכים משותפים ובעקבות ההבנה שהשלם גדול מסך חלקיו. תחומי העניין והעשייה שלנו נעים מעיצוב תעשייתי, תכנון לייצור, דרך מחקר חומרי ורעיוני ועד ייצור עצמאי. אנחנו רואים ערך רב בעשייה ספונטנית לצד עשייה הנובעת מחשיבה, תכנון ומחקר מעמיקים ובהפריה הדדית בין הגישות השונות.
חלל העבודה שלנו נמצא בנמל יפו ומשמש כמעבדת עיצוב בה אנחנו עובדים, לומדים ומשתפים. החלל כולל סדנה, אזור עבודה וגלריה בה מוצגות עבודות גמורות ועבודות שנמצאת בתהליך. בנוסף, משמש המקום כחלל תערוכות לעבודות הקבוצה, פעם בחודשיים למשך שבועיים.
כקבוצה אנחנו שואפים ליצור עיצוב מודע, הנובע מהמקום בו אנו חיים – חומר, תרבות ועשייה מקומית ולהיות מרכז עיצוב ישראלי בו ניתן לראות ולהנות מעיצוב לאורך כל התהליך.
ולסיום, שתפי אתנו בפרט שרב האנשים לא יודעים או יופתעו לגלות אודותייך
הייתי האשה הראשונה ששירתה כצוללנית ביחידה למשימות תת-מימיות בחיל הים.
