פולה שר, מעצבת ומאיירת אמריקנית, היא חוד החנית של עולם העיצוב למעלה מ-3 עשורים. בראיון בלעדי למגזין המוזיאון היא מספקת הצצה למה שהפך אותה לכזו.
בהרצאה מרתקת ל-TED מבדילה פולה שר בין רצינות לבין כובד ראש ואומרת ש"הדרך הטובה ביותר להשיג עיצוב רציני היא להיות באופן מוחלט וגמור בלתי כשירה לעבודה".
פולה שר, ילידת וירג'יניה 1948 היא מעצבת רצינית. עבודותיה איקוניות, ורסטיליות, חכמות, אקספרסיביות וחולשות על מדיות רבות ומגוונות. שר התפרסמה לראשונה בתחילת שנות ה-70, עיקר עבודתה בשנים אלה היה עבור תעשיית המוסיקה: עיצוב אלבומים וניהול אמנותי ב-CBS RECORDS ובאטלנטיק רקורדס. במהלך שנות ה-80 עבדה בשותפות עם טרי קופל ועבודותיהם כללו מיתוגים, אריזות, עטיפות ספרים, ופרסום לחברות גדולות דוגמת SWATCH. עבודותיה המוקדמות של שר התאפיינו בטיפוגרפיה אקספרמינטלית ששאבה השראה מקונסטרוקטיביזם רוסי (שימוש בפונטים "ישנים" בשילוב טכניקות קרפטיות אקלקטיות ואקספרסיביות) וגישתה הייחודית לטיפוגרפיה הפכה לרבת השפעה בעולם העיצוב.
ב-1991 הצטרפה שר כשותפה למשרד המיתוג הגדול פנטגרם, בין היתר כשותפה הנשית הראשונה. בשנים האחרונות עבודותיה חולשות על שטחים רבים ומגוונים, בעבודה עם סגל מרשים של לקוחות גדולים בכל מגזר, החל במסחר וכלה בתרבות. זהויות תאגידיות: ביניהן 8-WINDOWS – עיצוב זהות תדמיתית חדשה ונועזת בה הציגה נקודת מבט חדשה על המותג של מיקרוסופט, פסטיבל סאנדנס, ניו יורק טיימס, סיטי בנק וכו'. תערוכות: מוזיאון השואה בארה"ב. איור: מפות ותרשימים מפורטים בקנה מידה גדול של ערים ומדינות בעולם, מצוירים ועשויים בטיפוגרפיה ידנית, אישית ואובססיבית. עיצוב סביבתי: לומברג, המרכז לאמנויות הבמה בניו ג'רזי, GREY GROUP, התיאטרון העירוני ניו יורק PUBLIC THEATRE: עבודה שהחלה בשנות ה 90 בזהות תאגידית ואופיינה בעיקר בסדרות של פוסטרים טיפוגרפיים שהפכו עם השנים לסמלי עיצוב, ובשנים האחרונות התפתחה לגרפיקה סביבתית (environmental graphics) המשלבת בין השפה המיתוגית של התיאטרון לארכיטקטורה של המבנה עצמו. עבודתה הסביבתית, גרפיקה בקנה מידה גדול, זכתה לשבחים רבים.
פולה שר זכתה לאורך השנים בפרסי עיצוב רבים: הפרסים כוללים את פרס ביקון, קרייזלר, ומדליית AIGA (אות העיצוב היוקרתית שניתנה לה כהוקרה על הישגיה ותרומתה לעולם העיצוב). שר כתבה מאמרים רבים על עיצוב, הרצתה והציגה ברחבי העולם, ועבודתה כוללת, בין השאר, הוראה מעל לשני עשורים. עבודתיה של שר מתקיימות באוספים הקבועים של מוזיאונים שונים דוגמת ה-MoMa בניו יורק; ספריית הקונגרס, וושינגטון; מרכז פומפידו, פריז וכו'.
עיצבת כמה מהזהויות התאגדיות הגדולות של השנים האחרונות, איזה מהפרוייקטים היית בוחרת כמרתק ומדוע?
נהניתי לעבוד על windows 8 משום שהתוכנה הייתה מהפכנית. היינו צריכים לפרק את הפרדיגמה הגרפית כיוון שהלוגו התעקל ללא סיבה, עם שינויים הדרגתיים מגושמים. כולם התרגזו כאשר פישטנו אותו, אך כעת הלוגו הישן וכל מה שקשור בו נראה מיושן.
איזה עבודות בעיצוב גרפי ו/או אמנות השפיעו עלייך ועל התהליך הקריאטיבי לאורך השנים?
כל מה שנעשה על ידי אד רושה.
מהם לדעתך ההבדלים המשמעותיים בין מעצב גרפי בשנות ה-80-70, להיום – עם השפע הטכנולוגי, המהירות וזמינות של משאבי עיצוב, האם לדעתך הדברים השתפרו עם השנים?
כעת, יותר אנשים מודעים לעיצוב גרפי ומבינים את השימוש בו. זה טוב וזה ורע. זה טוב מהסיבה שללקוח יש יותר ידע, וזה רע בגלל שיש להם מעט ידע, שזה לעיתים גרוע מאשר חוסר ידע בכלל. בשנות ה-70 וה-80 מעצב בילה את רוב זמנו בניסיון לייצר משהו היטב, מאז שנות ה-90 מעצב מבלה את רוב זמנו בלעשות שינויים. כמות הזמן נותרה זהה.
חלק גדול מעבודתך לאורך השנים הוא בתחום התרבות, מהו הרקע שלך, והאם תוכלי לתאר את מקור המשיכה לעיצוב לתרבות?
התעניינתי בתרבות צעירה בתחילת שנות ה-70, ועבדתי בתעשיית המוסיקה בעיצוב עטיפות לתקליטים. מאז אני נהנית לעבוד עבור מוסדות תרבות. (אני מבינה את זה טוב יותר מאשר פיננסים אף על פי שעבדתי גם בתחום זה).
בעבודותיך המוקדמות עסקת רבות בטיפוגרפיה אקספרמנטלית – בעיקר לתעשיית המוסיקה, לעומת עבודה היום על תהליכי מיתוג ויצירת עיצוב סביבתי ללקוחות גדולים ומסחריים, כיצד את רואה את הקשר בתהליך העבודה?
הטיפוגרפיה שלי עוצבה למדיום הפרינט. רוב האתרים לא דורשים טיפוגרפיה מעניינת מדי, אך אני בטוחה שזה ישתנה. בגלל המגבלות הטיפוגרפיות של האינטרנט היה לי עניין מועט בעיצוב למדיום זה. אני אוהבת עיצוב גרפי סביבתי בגלל הקביעות שלו ומשום שהוא יכול להיות אקספרסיבי (בדומה לפוסטרים תלת מימדיים). אני נהנית מעיצוב תדמיות משום שעל מנת שהן תהינה מוצלחות הן צריכות לפשט דבר מאוד מורכב, ומסתמכות על סט של רכיבים מזוהים, על מנת להפוך כמויות מידע רחבות ומגוונות ברור ונגיש לציבור. זהו פתרון בעיה אמיתית והרבה מאוד כיף (מלבד הפוליטיקה).
מהי העצה הטובה ביותר שתוכלי לתת לסטודנטים שלך בפרט, ולמעצבים בכלל?
להתעניין בכל דבר, ולצפות לשינוי מתמיד.
מה גרם לך להצטרף לפנטגרם, ולא לעבוד כמעצבת עצמאית?
אני מעצבת עצמאית ומתפקדת ככזאת, בדומה לכל שותפי פנטגרם. פנטגרם הינו שיתופי ואנו שומרים על הלקוחות שלנו, מעצבים בדרך שאנו רוצים לעצב וחולקים את הרווח. אנחנו נתפשים כחברה גדולה וגלובלית, דבר המאפשר לנו לקבל פרוייקטים בקנה מידה גדול. אני חושבת שפנטגרם הינו הסיטואציה הטובה ביותר עבור מעצב לעשות את העבודה שלו. יש בפנטגרם גם עצמאות וגם תמיכה.
לאיזה כיוונים היית שמחה לראות את העיצוב הגרפי מתפתח בשנים הקרובות?
אני מצפה לזמן שבו ניקח את הקדמה הטכנולוגית כמובנת מאליה, ומה שבאמת יהיה חשוב הוא הצורה וכל מה שהוא העיצוב עצמו.
