רגע לפני פתיחת התערוכה במוזיאון רון ארד מציג מגוון של עבודות שנעשו בשנה האחרונה, שדי בשמות שהוא מעניק להן כדי להעיד על חיבתו הגדולה למילים וסיפורים.
צילום: Ron Arad studio & Francesco Allegretto
רון ארד הוא מספר סיפורים, כזה שלא מאפשר לקהל הקוראים שלו לדפדף באמצע הקריאה לעמוד האחרון כדי לברר איך הותרה העלילה. הוא מפזר רמזים מטרימים, הוא מסבך קצת את העלילה ומצפה שברגע אחד כשיגיעו לסוף תתגלה התמונה המלאה.
רגע כזה יזומן למי שיגיע לתערוכה שלו במוזיאון העיצוב. עם מעט מאוד פרטים וכמעט ללא דימויים מקדימים יוכלו הצופים להיחשף לראשונה לסיפור שמספר ארד, ללא הפרעה. בעולם מוצף בדימויים, כמה פעמים מתאפשר לנו לחוות חוויה ראשונית כזו, ללא קדימונים? ללא התשה בלתי פוסקת, טפטוף אינסופי של זרם מידע?
גם העבודה שיצר לאחרונה לביאנלה לאמנות בוונציה ראשיתה בסיפור. הוא החמיץ את הרכבת לנפולי ובעודו עומד ומתבונן ברכבת המתרחקת ראה גבר חורט צורות על זגוגית החלון בקרון בו ישב. "זגוגיות החלונות בקרונות מלאות בחריטות של דברי אהבה או שנאה, אבל אלה כמעט שאינם נראים עד שמקרבים אליהם תאורה. העבודה "רכבת אחרונה" (Last Train), שהוזמנה על ידי חברת היהלומים Steimetz, כוללת דגם של אגרופו הקפוץ של ארד שעליו טבעת היהלומים המשמשת ככלי לציור על זכוכית.
תערוכת יחיד נרחבת במוזיאון וטבעת יהלומים אינטראקטיבית הן לא העבודות היחידות שהציג ארד בשנה האחרונה. בתערוכת העיצוב במילנו Salone del Mobile 2013 שהתקיימה בחודש אפריל הציג ארד את העבודה "אין צבעים רעים" כחלק מפרויקט הדגל של התערוכה.
הפרויקט Office for living שהוזמן על ידי Cosmit, החברה המארגנת את התערוכה, בחן את השינויים שחלו במשך השנים בחלל העבודה שלנו והציע אלטרנטיבה למשרדים העכשוויים "חסרי החיים, המשובטים, האחידים וחסרי החן," כפי שמכנה אותם האדריכל הצרפתי ז'אן נובל, אוצר התערוכה. בפרויקט הוצגו חמישה חללים המציעים אפשרויות שונות של מיזוג בין המשרד לבין הבית ובעיקר יצירת חלל אישי בכל מקום בו המשרד נמצא.
בחלל נפרד, לצד פיליפ סטארק, מארק ניוסון ומיקלה דה לוצ'י, הציג רון ארד עמדת עבודה הכוללת שולחן, מדפים וקיר צבעוני העושה שימוש בטכנולוגיה מיוחדת בשם Active true color שהומצאה על ידי Versalite, חברה ישראלית אמריקנית שרון ארד משתף איתה פעולה בשנה האחרונה.
צבע הקיר משתנה בבת אחת או דוהה בהדרגה כשזרמים חשמליים עוברים דרך שכבת נוזלים שבין שתי זכוכיות שקופות. בעזרת אפליקציה מיוחדת יכול המשתמש לשנות או לתכנת מראש צבעים מתחלפים. הצבעים נראים טבעיים, אינם פולשניים כמו תאורות מסך אחרות, אינם זקוקים לתאורה מלאכותית ובעיקר צורכים חשמל באופן מינימלי.
לחברת מורוסו (Moroso) עיצב ארד קולקציה חדשה הכוללת ספה אדומה (Glider) הדואה על פני מסילות, לפנים ולאחור וכמו שטה.
שרפרף "שלוש נזירות" (3 Nuns) העשוי פלדה מחוסמת וחיבורי פרפר המאפשרים ויסות לחצים וישיבה ממושכת. השרפרף נראה כמו המשך ישיר לגלגלי האופניים הקפיציים של ארד המכונים "שתי נזירות" (2011). גם Z-Shelf – סדרת המדפים שעיצב ארד ומאפשרת תצורות הרכבה שונות עשויה מתכת, החומר החביב על רון ארד.
"בזמן שאתה עובד," אומר רון ארד (מן המאמר של לידיה יי בקטלוג התערוכה) "אתה בוחר דרך אחת לבצע בה את הדברים אבל יש תמיד הרבה דרכים אחרות שאפשר היה לבחור בהן ואתה חושב לעצמך: טוב, אולי בפעם הבאה. ואז אחר כך אתה בעצם חוזר לזה." את התנועות האלה לפנים ולאחור כמו גם את סופם של הסיפורים שאותם בחר אפשר יהיה לראות בקרוב בתערוכה במוזיאון.
התערוכה רון ארד: ברוורס הוצגה במוזיאון העיצוב חולון בתאריכים: 19.06.2013 -19.10.2013
