אנו מרבים להתלונן על כך שילדנו "דבוקים" למסכים, יושבים שעות מול המחשב, הטלוויזיה והטלפונים החכמים. אולם כשהם כבר יוצאים החוצה לשחק במגרש הספורט, בגן השעשועים או סתם בשכונה, אין אנו יכולים לספק להם את ההגנה הבסיסית והחשובה כל כך מהשמש, שכן במרחבים הציבוריים, במגרשי הספורט וברחובות אין צל.
לעיתים, אני משתפת את ילדיי בחוויות וזיכרונות מימי ילדותי. לא אחת סיפרתי להם על טיולים ועל חופשות עם משפחה וחברים. מידי שנה, נהגנו לצאת לחופשה בת שבוע בחוף מכמורת. היינו יוצאים לים בבוקר השכם, שוחים, משחקים, משתזפים, ושוב שוחים, בונים ארמונות בחול, במשך שעות עד השקיעה. קרם הגנה לא היה אז בנמצא (אולי היה שמן שיזוף בריח קוקוס), והמודעות לנזקי השמש הייתה קטנה אם בכלל. כמובן שנשרפנו ולעיתים אף נכוונו, ובערב היו מעסים את גבינו בלבן קר כדי להקל על הכאב. סביר שאת הנזקים שנגרמו לעורנו ובריאותנו אנו רואים וחשים היום, אולם אז, היה כה נעים לשהות בים שעות, בלי חשש ובלי דעת.
השמש היא מקור לאור ולחום, אך עלולה להיות גם מקור לנזקים לעורנו ולגופנו. בישראל, שבה רוב ימות השנה שטופי שמש, הקרינה חזקה ומסוכנת. השמש מלווה אותנו ואת ילדינו בכל מקום, לאורך כל שעות היום, כמעט כל השנה. בהליכה לבית הספר או בהמתנה בתחנת ההסעה, בנסיעה ברכב או באוטובוס, בחצרות הגן ובית-הספר, במגרשי המשחקים, בטיולים, וכמובן בים ובבריכה.
היום כבר ברור כי חשיפה יתרה לשמש היא אחד הגורמים העיקריים להופעת סרטן העור הממאיר – המלנומה. מרבית הנזקים מקרינת השמש נובעים מחשיפה ומכוויות, במיוחד בגיל צעיר. ההגנה מהשמש ומניעת נזקיה, חשובים לכולם, ובעיקר לילדים.
אנו מרבים להתלונן על כך שילדנו "דבוקים" למסכים, יושבים שעות מול המחשב, הטלוויזיה והטלפונים החכמים. אולם כשהם כבר יוצאים החוצה לשחק במגרש הספורט, בגן השעשועים או סתם בשכונה, אין אנו יכולים לספק להם את ההגנה הבסיסית והחשובה כל כך מהשמש, שכן במרחבים הציבוריים, במגרשי הספורט וברחובות אין צל. או אז עומדת בפנינו האפשרות לכסותם מכף רגל עד ראש, למרוח אותם בקרם הגנה, ולחייבם לחבוש כובע – ואז סביר שיעדיפו להישאר בבית, כי מי רוצה לשחק כדורסל עם כובע או להזיע תחת שכבות של קרם הגנה? או פשוט לוותר, לשלוח אותם לדרכם ולקוות לטוב.
התערוכה צל ערים הוצגה במוזיאון העיצוב חולון בתאריכים: 04.07.2015 – 30.10.2015
