רון בלב ועציץ ביד | המוזיאון פוגש את קהילת העיר חולון
כחלק מקידום תהליך למידה משמעותית של משרד החינוך, יוזם מוזיאון העיצוב חולון פרויקטים ייחודיים, בהם משתלבים תלמידים תושבי חולון ותושבים נוספים בקהילת העיר. בעבר עבד בהצלחה פרויקט בית הבראה לאופניים. השנה, הציע המוזיאון תכנית חדשה, אשר תשלב את התלמידים בפעילות חברתית קהילתית, במסגרתה יעצבו התלמידים עציצים מבטון, ויתרמו אותם למועדוני גמלאים בעיר. למידה תוך מעורבות בקהילה מטפחת אצל התלמיד תחושת ערך ומשמעות, יכולת ניהול עצמי והרגשת שייכות ואחריות לקהילה בה הוא חי. פעילות משותפת של תלמידים עם וותיקי העיר, מספקת נקודת מפגש בין צעירים למבוגרים, יוצרת דיאלוג בין החיים באותה סביבה ואינטראקציה נוספת ומרעננת עבור גמלאים המגיעים יום יום אל מועדוני הגמלאים השונים בעיר.
למה עציצים?
לצוות החינוך של המוזיאון היה קודם כל היה חשוב שהילדים יעשו משהו בעצמם ויעניקו אותו למישהו אחר. שנית, נעשה ניסיון לזהות את החפץ הזה שיכול לשמח אנשים באשר הם ושתמיד אפשר לקבל עוד ממנו. מכאן, העציץ הפך לבחירה טבעית גם משום שנדמה שבעיר תמיד חסר ירוק בעיניים. בעציץ יש משהו אופטימי שמסמל צמיחה וזה לא מוצר צריכה רגיל שאפשר לאחסן בבוידעם או להעביר למישהו אחר. הוא קשור לסביבה ומשתנה לאורך השנה, תמיד מוסיף חיים ומהווה טבע קטן. בנוסף, מועדוני גמלאים לעיתים לא מטופחים כל כך ולא תמיד משדרים חום ובית, אז הוחלט להכניס אליהם משהו שיתרום לתחושה הביתית. בנוגע לסוג השתילים בחר צוות החינוך בצמחי תבלין ומרפא על מנת שתהיה להם שימושיות וערך מוסף.
בפרויקט הפיילוט בחר מוזיאון העיצוב בתלמידי כיתת י' (כיתת אומץ) של תיכון קרית שרת בחולון ובמועדון גמלאים פנאי נט בעיר. שניהם בשכונת קרית שרת בחולון. צוות המוזיאון קיים מפגש הכנה מול התלמידים, אשר עסק במשמעות של העיצוב כמשנה חיים וערכו עבור סביבת החיים שלנו. במפגש הוצגה לתלמידים תכנית כל הפרויקט והיתה היענות מאוד חיובית מצד התלמידים.
המפגש הראשון בפרויקט התקיים בכיתת הלימודים בתיכון, בהנחיית צוות החינוך של המוזיאון. במסגרת המפגש התחלקו התלמידים לצוותים, הכינו תבניות מבקבוקים של שתייה קלה, יצרו תערובת בטון מתאימה ויצקו אותה אל תוך התבניות. בבקבוקים היומיומיים היה קסם רב משום מדובר במוצר צריכה שיש בכל בית, ובאמצעות כמה צעדים פשוטים הוא הפך למשהו אחר. במפגש למדו התלמידים על עיצוב תבניות ועל התכונות המבניות של הבטון כחומר גלם. לעבודה בצוותים היה ערך מוסף חשוב והתלמידים חוו עד כמה חשוב לשתף פעולה על מנת לייעל ולשפר את תהליך העיצוב והייצור ויחד עם זאת גם לפעול בתוך סביבת עבודה פורה ונעימה. לאחר שהתייבשו יציקות הבטון, אסף אותן צוות החינוך והכין אותן למפגש הבא.
המפגש השני התקיים במועדון גמלאים "פנאי נט", אליו הוזמנו התלמידים והגמלאים אשר מגיעים באופן קבוע למקום. במסגרת המפגש חולקו כל המשתתפים לצוותי עבודה, כל קבוצה מנתה הן תלמידים והן גמלאים. בהתחלה היה קצת חשש ובאופן טבעי ישבו התלמידים בנפרד מהוותיקים אבל די מהר האווירה הפכה משוחררת יותר. לאחר פתיחה קצרה וחלוקת החומרים החלו הצוותים לעבוד יחד. כל צוות עיצב חזותית עציץ בטון (שאותו הכינו התלמידים במפגש הקודם), הכין שלטי מידע על צמחי התבלין והמרפא שקיבל ושתל את הצמחים בעצמו. במסגרת הפעילות המשותפת נרקמו שיחות מרתקות בין התלמידים לגמלאים, ששברו את הקרח במהירה והפכו את הפעילות לחוויה מהנה, מעשירה ומלמדת. נעמה, ראש תחום חינוך במוזיאון מעידה כי"בסיום המפגש האווירה הייתה כל כך טובה שנדמה כאילו הייתה היכרות קודמת בין המשתתפים." בתום הפעילות נערך סיכום בגינת המרכז והעציצים הרעננים הושארו במקום, לרווחת ושימוש הגמלאים.
עם ריח של עוד
לסיכום, אפשר בהחלט לומר שפרויקט הפיילוט הראשון בפורמט הזה עבר בהצלחה מרובה. הן הגמלאים והן התלמידים למדו אחד מעולמו של השני ורכשו כלים ומיומנויות שונות. יש בהתנסות זו בכדי להצביע על כוחו של העיצוב, דווקא מפני נגיעתו לחפצים היומיומיים והמוכרים שסביבנו, לחבר בין אנשים שונים בקהילה, ולאפשר להם יצירה משותפת ושיח חדש.