בתערוכה הוצגו מעל 120 פרויקטים מהארץ ומהעולם, ממוצרי מדף ופיתוחים טכנולוגיים ועד לעיצוב ביקורתי ופוליטי, לצד מיצבים אינטראקטיביים ודוגמאות אייקוניות מן התרבות הפופולרית. בין המציגים: ג'סיקה וולש, ספוטניקו, אני לו, לנקה קלייטון, אדם נתנאל פורמן, להב הלוי, מיכל סהר, רועי דרהי, אהרון גניש, אור יוגב, אוהד חדד, נעה ריץ', שחר קדם, גיא שרייבר, נעמה אגסי, אנה בלנקי, יובל סער ואסף דיי, שאול כהן, שקד בשן ועוד.
בתערוכה הוצג פרויקט ייחודי שנוצר בתמיכת אינטל בשיתוף מוזיאון העיצוב חולון.
תערוכה רחבה וראשונה מסוגה שעסקה בקשר בין עיצוב ומגדר, והשפעתם על היבטי זהות וחברה. התערוכה בחנה כיצד עיצוב, הנמצא בכל מקום, משפיע בדרכים חמקמקות על תפיסותנו הפרטיות והקולקטיביות. הוא לעיתים מסייע בקיבוע תבניות וסטריאוטיפים, מדיר ומסליל. אך באותה המידה, עיצוב יכול להוביל את הפתרון: להגמיש תבניות והגדרות חברתיות, להסיר מחסומים מחשבתיים, ולאפשר מענה מותאם לצרכים של כולנו.
דמיינו עולם שבו חנות בגדי תינוקות לא מחולקת לצבעי ורוד וכחול. תארו שלא היה משתרך תור קבוע בשירותי הנשים, כי תכנונם היה מותאם לשימוש ממושך יותר, לעומת גברים. ומה אם אבן השפה הפונה "לאם ולתינוק" לא הייתה מקבעת סטראוטיפ לפיו נשים שייכות למרחב המשפחתי, ובכך מעמיקה את הדרתם של הגברים, כשאינה פונה כלל לאבות? מגדר הוא מושג שנוגע לכולנו: משפיע על כולם ועל כולן.
בתערוכה הוצגו מעל ל-120 פרויקטים עכשוויים מהארץ ומהעולם,החל ממוצרי מדף ופיתוחים טכנולוגיים רפואיים ועד לעיצוב ביקורתי ופוליטי, לצד מיצבים אינטראקטיביים ודוגמאות אייקוניות מן התרבות הפופולרית. יחד, הם מאפשרים מבט רחב על רכיבי זהותנו ותפיסת העצמי אל מול החברה וביחס אליה ומעלים את המודעות לכך שהמגדר הוא חלק בסיפור של כולנו.
מעבדת העיצוב שאצרה נגה שמשון, הוקדשה להנגשת הנושא לילדות ולילדים דרך ספרות ומשחק, וכללהספרייה ייחודית של "ספרות שווה" שנעשתה בשיתוף טל ברייר בן מוחה, מייסדת ארגון "מנהיגותה". בנוסף כללה "המעבדה" משחק חופשי תלת ממדי שנעשה בשיתוף המאיירת ענת וורשבסקי.
