הקשר בין צבעי מאכל והתפקיד של חוש הראייה לקרוא, לפרש ולנתח את צבע המזון שלנו, טעמו ומשמעויותיו התרבותיות
25.11.2023 – 22.05.2023.
הקלישאה החבוטה טוענת ש״אוכלים עם העיניים״, ושיש קשר הדוק בין חוש הטעם לחוש הראייה. להבדיל מקלישאות אחרות אין מדובר ברעיון שחוק ומופרך, אלא באמירה מחקרית בדוקה ומוכחת, שמועצמת על רקע עידן השפע הנוכחי והשימוש התכוף ברשתות החברתיות. אך למעשה לא מדובר בתופעה שמאפיינת את החברה המודרנית: כבר ביוון העתיקה ידעו על קיומו של ערבוב חושי בין טעם לראייה.
Lawrie Brown, Colored Food Series Photographs, 1982
כבר בתחילת דרכה של האנושות, הסתמכו הציידים-לקטים על צבע באיסוף המזון: יצרני ממתקים במצרים העתיקה הוסיפו וחיזקו את צבע הממתקים בעזרת תמציות צמחים ויין כדי להעצים את יכולת הפיתוי. גם כיום מאכלים בעלי צבעוניות חזקה, בוהקת ומלאכותית יוצרים אצלנו ציפייה לטעמים חזקים ועשירים. יחד עם זאת, עם העלייה במודעות לסכנות שבמזון מתועש ובצבעי מאכל סינתטיים, ועמה הדרישה לשימוש במרכיבים טבעיים, נדרשים יצרני מזון ואנשי שיווק לבחור ביצירתיות את הצבעים ואת התוספים שאיתם הם משווקים את המזון.
התערוכה חקרה את קשת צבעי המזון דרך חמש תחנות: החל במזון שנוטרל מצבעו המקורי, עבור במזון עם צבעוניות פנטסטית שלא קיימת באופן טבעי, צבעוניות האריזה שמרמזת על איכות המזון, צבעי מאכל שמקורם בטבע בחי ובצומח וכלה בצבע השחור שמרמז ספק על סוף ספק על התחלה.
הצבעים, שנעדרים כל ערך תזונתי, הם הסיבה ולעיתים גם התוצאה של תהליכים טכנולוגיים או טבעיים, מכוונים או מקריים ותוצר של מניפולציות שיווקיות.