כבר במפגש הראשון עם הרהיטים של "הירונן", מפסיקים לחשוב על רהיטים ומתחילים לחשוב על יצורים מוזרים המעוררים השתאות.
11.2014 – 02.2015
במעבדת העיצוב והאוספים מוצגים פריטים נבחרים מאוסף "הירונן", סטודיו לעיצוב, שהקימו הישראלי רונן לוין והיפני הירויוקי אוקאווה בטוקיו, ב-1989. כבר במפגש הראשון עם הרהיטים של "הירונן", מפסיקים לחשוב על רהיטים ומתחילים לחשוב על יצורים מוזרים המעוררים השתאות. אפקט ההפתעה מכתיב התבוננות מאוד ייצרית. התבוננות שאין לה הרבה עם החפציות של החפצים, כי אם עם האנרגיה הנפשית-מינית שלהם: הם מסמלים אנשים.
בעולם של "הירונן", לכורסא, לספה או למנורה יש גוף, תשוקות ואברי חישה – אף, עיניים, פה, עור. גוף המהדהד את תשוקותיו, את הזיותיו, את חנחוניו. חנחונים מושלמים לגמרי עד שהם מפתים אותך להאמין כי הם הנציגים האמיתיים של תשוקותיך הסמויות. הם יגורו אצלך ואתה תגור בהם ועם זאת לא יהיה להם קיום מציאותי מלא. רק הנציגות של קיום ספרותי, סימבולי, פנטסטי, קיום מהאגדות. "הירונן" הוא שם מותג וסטודיו לעיצוב, שהקימו הישראלי רונן לוין והיפני הירויוקי אוקאווה בטוקיו, בשנת 1989. המיזוג בין שתי הביוגרפיות ששגשגו על רקע תרבותי שונה הוליד "מטיסאז" מרתק של ערכים אסתטיים מודרניסטיים, שאין להם דבר מובהק עם מסורות אסתטיות יפניות או ישראליות, וגם לא עם הקצוות הקשים של המודרניזם. הדברים שהם עושים אמורים לפני הכול לעורר הנאה חושנית, ולקדם תחושות ומיומנויות וטעם טוב על פני צפדנות אינטלקטואלית.
אחדות מעבודותיהם מנסחות מחוות רהוטות לווירטואוזיות ולקלילות של הרוקוקו שחגג את יפי־החיים, בעוד שאחרות מחזירות חוב למקורות השראה מודרניסטיים כמו הבאוהאוס והמינימליזם, ששיקפו את המעבר לחברה מתועשת ואת תוצאות המעבר. יש להם עבודות נרקיסיסטיות בעלות נוכחות אירוטית מטרידה, שמעלה על הדעת חוויות קיומיות, סגנונות דקדנטיים, הקשרים סוריאליסטיים ותיאוריות אפלוליות בדבר היחסים בין אירוטיקה למוות, יחסים מורכבים ותכופות אף אלימים, כפי שהציעו ג'ורג' באטאיי, פרויד, סאד, בודלייר ואחרים.
נייג'ל קואטס, אבי הזרם "ארכיטקטורה נראטיבית", אמר על עבודתם של "הירונן" כי איננה עיצוב, אלא "ביקורת על עיצוב". כל אחת מעבודותיהם היא אחת מסוגה (One of), אך כשמנסים לחשוב על כל מה ש"הירונן" יצרו עד היום, מתקבלת שושלת גנטית מופרעת למדי – שושלת אשר בה כל יצירי כפם מרכיבים מין משפחה של ילדים חורגים עם קשרי דם רופפים.
נעמי אביב, אוצרת, מתוך קטלוג התערוכה "לאדולף לוס באהבה ובסיאוב", שהוצגה בבית העמודים בתל אביב, 1996
כל האובייקטים בתערוכה באדיבות רונן לוין אלב"י, ישראל