רון ארד: ברוורס

מתכת הייתה במשך שנים חומר מועדף על רון ארד – ארכיטקט, אמן ומעצב יליד תל אביב, החי ועובד בלונדון. החל מריתוך ונַפָּחוּת פלדה באמצעים בסיסיים, ועד ניפוח ועבודה באלומיניום סופרפלסטי בטמפרטורות גבוהות – זה למעלה משלושים שנה שארד סורק לאורך ולרוחב את תכונות המתכת ואת אפשרויות העבודה בה. כשהיה בראשית דרכו, וחסר ניסיון כמעט בעבודת נפחות, השכיל ארד להפוך את הצורך ליתרון, כאשר עיבד בעבודת יד שיירי מתכות ויצר מהם פריטי ריהוט וכן את עיצוב הפנים של One Off – סטודיו, סדנת עבודה ואולם תצוגה שייסד בלונדון בראשית שנות ה-80.

מאז שנות ה-90 התפרסם ארד בזכות העיצובים שלו במתכת. אז גם חדל מלייצר אצלו בסדנה והתמקד בשיתופי פעולה עם חברות ייצור, דבר שאפשר לו להתנסות בתרכובות מתכת חדשניות ובטכניקות מתקדמות. בתהליך העבודה שלו נוקט ארד לעתים בגישה המנוגדת כביכול להיגיון העיצובי. הוא מפעיל תהליכים הרסניים לכאורה על אובייקטים מייצור המוני, כדי לעשותם אינדיבידואליים. אף על פי שהפונקציונליות שלהם עלולה להיפגם בתהליך, בסופו של דבר מתקבל אובייקט בעל ערך יחיד במינו.

התערוכה ברוורס הציגה מבחר מעבודותיו החשובות של ארד במתכת בשלושת העשורים האחרונים, החל בכיסאות וכלה בעבודות פיסוליות. בנוסף, הוצג בה פרויקט חדש ומשמעותי שלו, שבו הוא חקר כיצד גופים ממונעים, וליתר דיוק, מכונית הפיאט 500, מגיבים ללחץ מסיבי של דחיסה, וזאת באמצעות ניסיונות ממשיים בחומר לצד הדמיות דיגיטליות. התערוכה בחנה גם את הדיאלוג המתמשך אצל ארד בין עשייה ידנית ובין תהליכי עיצוב דיגיטליים.

*בתמיכת קרן דוד ברג