06.06.2018 – 20.10.2018
״צריכת ראווה״ היא מושג שטבע הסוציולוג והכלכלן האמריקני תורסטן ובלן (Veblen), עוד ב-1899. ובלן תיאר וניבא את הצורך הלא רציונלי של חברת השפע ברכישת מוצרים העולים על שווים, ובלבד שיעידו על עושר ואיכות חיים גבוהה. מאז תקופתו של ובלן עברו מוצרים וטובין שינוי לא קטן, מסיפוק צרכים ממשיים לסיפוק תשוקות. בעוד שבעזרת מוצר או שירות ניתן לספק צורך, תשוקה מייצרת תאווה, צרכים מומצאים ורעב לעוד ועוד מוצרים. סלבוי ז׳יז׳ק (Zizek), פילוסוף בן זמננו, טוען כי ״מטרת הקיום של התשוקה, היא לא להגשים את מטרתה ולמצוא שביעות רצון, אלא לשכפל עצמה כתשוקה".
אמנות המאה ה-20 סימנה את כניסתם של חפצי היומיום למוזיאון. משתנות, קופסאות שימורים וארגזי קרטון המוצגים כיצירות, משבשים את הקודים המוסכמים של זירת האמנות. האובייקטים שהוצאו מהקשרם מזמינים את הצופים לקריאה מחודשת וביקורתית של צריכה, הן של מוצרים והן של תרבות.